הלכות שבת

הלכה א שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה שנאמר וביום השביעי תשבות. וכל העושה בו מלאכה ביטל …

• שבת קנג ע"ב · יד ועוד, תנן: המחלל את השבת בדבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סו ע"א · ג מתני׳ המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת, ועל שגגתו חטאת.

הלכה ב כל מקום שנאמר בהלכות שבת שהעושה דבר זה חייב הרי זה חייב כרת. ואם …

• שבת ו ע"א · יא ואיזו היא רשות הרבים? סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין — זו היא …
• שבת קנג ע"ב · יד ועוד, תנן: המחלל את השבת בדבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו …

הלכה ג וכל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה …

• שבת קז ע"א · ג אמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור …

הלכה ה דברים המותרים לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה. אם …

• שבת כב ע"א · ה איתמר: רב אמר אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר מדליקין. רב אמר …
• שבת כט ע"ב · יא מתיב רבה: מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה …
• עירובין ק ע"ב · ז אמר רמי בר אבא אמר רב אסי: אסור לאדם שיהלך על גבי …
• פסחים קא ע"א · ח דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל בשבת, ובלבד שלא …
• יומא לד ע"ב · ד אם היה כהן גדול זקן או איסטניס וכו׳. תניא, אמר רבי יהודה: …
• ביצה כג ע"א · טו אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל, ואמרי לה אמר רב נחמן …
• ביצה כג ע"ב · ז דאי רבי שמעון, האמר: דבר שאין מתכוין — מותר. (דתנן) רבי שמעון …
• נזיר מב ע"א · ט גמ׳ חופף ומפספס, מני? רבי שמעון היא, דאמר: דבר שאין מתכוין — …
• מנחות מא ע"ב · י דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה, כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין …
• נדה סד ע"ב · טו כדשמואל, דאמר שמואל: פרצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת, ואף על פי …

הלכה ו אבל עשה מעשה ונעשית בגללו מלאכה שודאי תעשה בשביל אותו מעשה אע"פ שלא נתכוין …

• שבת עה ע"א · ו רבא אמר: אפילו תימא שפצעו חי, מתעסק הוא אצל נטילת נשמה. והא …
• ביצה לו ע"א · כא ותסברא דרבי שמעון? והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו: מודה רבי שמעון בפסיק …

הלכה ז כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה. …

• שבת כט ע"ב · יב מתני׳ המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים ומפני ליסטים, מפני …
• שבת לא ע"ב · ו כחס על הנר כו׳. רבי יוסי כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה …
• שבת מב ע"א · א מותר.
• שבת מב ע"א · ב למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה? והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת …
• שבת מב ע"א · ג בדבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון, במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר …
• כריתות כ ע"ב · ה תנו רבנן: החותה גחלים בשבת להתחמם בהם והובערו מאיליהן – תני חדא: …

הלכה ח כל המתכוין לעשות מלאכה ונעשה לו מלאכה אחרת שלא נתכוין לה פטור עליה לפי …

• שבת עב ע"ב · א נתכוין להגביה את התלוש, וחתך את המחובר — פטור. לחתוך את התלוש, …
• שבת עג ע"א · ב איתמר: נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. …
• סנהדרין סב ע"ב · יב ושגג בלא מתכוין, דקסבר רוק הוא ובלעו. מה שאין כן בשבת, דפטור. …
• סנהדרין סב ע"ב · יג וכדרב נחמן אמר שמואל, דאמר: המתעסק בחלבים ובעריות – חייב, שכן נהנה; …
• כריתות כ ע"ב · ד רב אשי אמר: כגון שנתכוין לכבות והובערו מאיליהן, ותנא קמא סבר לה …

הלכה ט נתכוין ללקוט תאנים שחורות וליקט לבנות או שנתכוין ללקוט תאנים ואחר כך ענבים ונהפך …

• ביצה יג ע"ב · יג אלא מאי אית לך למימר: מלאכת מחשבת אסרה תורה, הכא נמי: מלאכת …
• חגיגה י ע"ב · א מלאכת מחשבת אסרה תורה, ומלאכת מחשבת לא כתיבא.
• בבא קמא כו ע"ב · ג אמר רבה: היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה, ועמד ונפלה; …
• בבא קמא כו ע"ב · ו הכיר בה ושכחה, ועמד ונפלה; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …
• בבא קמא כו ע"ב · ז נתכוין לזרוק שתים, וזרק ארבע; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …
• כריתות יט ע"ב · יח איתיביה רב יהודה לשמואל: רבי יהודה אומר: אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט …

הלכה י היו לפניו שתי נרות דולקות או כבויות נתכוין לכבות זו וכבה את זו להדליק …

• כריתות כ ע"א · ז והתניא: היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות, ונתכוין לכבות את זו וכיבה …

הלכה יא אבל אם נתכוין להדליק ראשונה ולכבות שניה אחריה ונהפך הדבר וכבה ראשונה ואחר כך …

• כריתות כ ע"א · ז והתניא: היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות, ונתכוין לכבות את זו וכיבה …

הלכה יב כל המתכוין לעשות מלאכה ונעשית ביותר על כוונתו חייב בפחות מכוונתו פטור. כיצד הרי …

• שבת צב ע"ב · ב מתני׳ המתכוין להוציא לפניו, ובא לו לאחריו — פטור. לאחריו ובא לו …
• שבת צב ע"ב · ג גמ׳ מאי שנא לפניו ובא לו לאחריו דפטור — דלא אתעבידא מחשבתו, …

הלכה יג היה חגור בסינר והשליך המשא בין בשרו וחלוקו בין שבא זה המשא שדרכו להוציאו …

• שבת צב ע"ב · ט באמת אמרו האשה כו׳. [תנא כל ״באמת״ — הלכה היא. רבי יהודה …

הלכה יד כל המתכוין לעשות מלאכה בשבת והתחיל בה ועשה כשיעור חייב. אף על פי שלא …

• שבת קג ע"א · יב והתניא: ״ועשה״ — אחת. יכול עד שיכתוב כל השם, ועד שיארוג כל …

הלכה טו כל מלאכה שהיחיד יכול לעשות אותה לבדו ועשו אותה שנים בשותפות בין שעשה זה …

• שבת צב ע"ב · י מתני׳ המוציא ככר לרשות הרבים — חייב. הוציאוהו שנים — פטורין. לא …

הלכה טז ואם אין אחד מהן יכול לעשותה לבדו עד שיצטרפו כגון שנים שאחזו קורה והוציאוהו …

• שבת צב ע"ב · י מתני׳ המוציא ככר לרשות הרבים — חייב. הוציאוהו שנים — פטורין. לא …
• שבת צב ע"ב · יא גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר אביי, ואמרי לה …
• שבת צג ע"א · ה אמר מר: זה יכול וזה אינו יכול — דברי הכל חייב. הי …
• שבת צג ע"ב · ג אמר מר: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב. איבעיא להו: בעינן …
• ביצה כב ע"א · טז הני מילי, היכא דלא מסייע בהדיה. אבל מר קא מסייע בהדיה, דקא …

הלכה יז כל המקלקלין פטורין. כיצד הרי שחבל בחבירו או בבהמה דרך השחתה וכן אם קרע …

• שבת עג ע"ב · ו אמר רבי אבא: החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה — פטור …
• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …
• שבת קו ע"א · ב וכל המקלקלין פטורין. תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין …
• ביצה ח ע"א · ב והא קא עביד גומא! כדרבי אבא. דאמר רבי אבא: החופר גומא בשבת, …
• חגיגה י ע"א · יד הלכות שבת. מיכתב כתיבן! לא צריכא, לכדרבי אבא. דאמר רבי אבא: החופר …
• בבא קמא לד ע"ב · יז גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין, חוץ מחובל …
• סנהדרין פד ע"ב · יח הניחא למאן דאמר: מקלקל פטור, אלא למאן דאמר: חייב, מאי איכא למימר?

הלכה יח כל המקלקל על מנת לתקן חייב. כיצד הרי שסתר כדי לבנות במקומו או שמחק …

• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …

הלכה יט כל העושה מלאכה בשבת מקצתה בשוגג ומקצתה בזדון בין שהזיד ולבסוף שגג בין ששגג …

• שבת ד ע"א · ה ואלא לאו דאיהדר ואידכר, מי מחייב?! והתנן: כל חייבי חטאות — אינן …
• שבת קב ע"א · א מתני׳ הזורק, ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, קלטה כלב או שנשרפה …

הלכה א דחויה היא שבת אצל סכנת נפשות כשאר כל המצות. לפיכך חולה שיש בו סכנה …

• יומא פג ע"א · יב ועוד אמר רבי מתיא בן חרש: החושש בגרונו — מטילין לו סם …

הלכה ב אמדוהו ביום השבת שהוא צריך לכך וכן לשמנה ימים אין אומרים נמתין עד הערב …

• שבת ל ע"א · ב לעולם בחולה שיש בו סכנה, ובדין הוא דליתני ״מותר״, ואיידי דבעי למתני …
• שבת ל ע"א · ג שאול שאילה זו לעילא מרבי תנחום דמן נוי: מהו לכבות בוצינא דנורא …
• יומא פד ע"ב · ג מפני שספק נפשות הוא וכו׳. למה לי תו למימר: ״וכל ספק נפשות …

הלכה ג כשעושים דברים האלו אין עושין אותן לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים ולא ע"י …

• יומא פד ע"ב · ו ואין עושין דברים הללו, לא על ידי גוים, ולא על ידי כותיים, …

הלכה ד החושש בעיניו והוא שיהיה בשתיהם או באחת מהם ציר או שהיו דמעות שותתות מהן …

• ביצה כב ע"א · יג בעא מיניה רב אשי מאמימר: מהו לכחול את העין ביום טוב? היכא …
• עבודה זרה כח ע"ב · יא וכי מדידי הוא? דמר שמואל היא! ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל, …

הלכה ה וכן אם יש מכה בחלל גופו מן השפה ולפנים בין בפיו בין במעיו בין …

• שבת נז ע"ב · ו איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל: מודים חכמים לרבי יהודה בחוטי שער.
• שבת קט ע"א · ו איכא דאמרי, חזייה דקא צמית ליה בחמרא. אמר ליה: לא סבר לה …
• יומא פד ע"א · ד ועוד אמר רבי מתיא: רבי יוחנן חש בצפדינא. אזל גבה דההיא מטרוניתא, …
• עבודה זרה כח ע"א · א מכה של חלל — אין מתרפאין מהן. מאי בינייהו? איכא בינייהו גב …
• עבודה זרה כח ע"א · ב אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כל מכה שצריכה אומד, מחללין …
• עבודה זרה כח ע"א · ג מהיכן מכה של חלל? פירש רבי אמי: מן השפה ולפנים. בעי רבי …
• עבודה זרה כח ע"א · יג אמר שמואל: האי פדעתא סכנתא היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא? …

הלכה ו הבולע נימא של מים מחמין לו חמין בשבת ועושין לו כל צרכי רפואה מפני …

• יומא פג ע"ב · ד לימא תנאי היא. דתניא: מי שנשכו נחש — קורין לו רופא ממקום …
• עבודה זרה יב ע"ב · ג מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: הבולע נימא של מים — …

הלכה ז חולה שאמדוהו רופאים להביא לו גרוגרת אחת ורצו עשרה בני אדם והביאו לו עשר …

• מנחות סד ע"א · יח אמר רבה: חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת, ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה …

הלכה ח חולה שהיה צריך לשתי גרוגרות ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עוקצין ושלש גרוגרות …

• מנחות סד ע"א · כ פשיטא, שלש מייתינן,

הלכה י חולה שאין בו סכנה עושין לו כל צרכיו על ידי נכרי. כיצד אומרין לנכרי …

• שבת קכט ע"א · ז כדרב עולא בריה דרב עילאי, דאמר: כל צרכי חולה נעשין על ידי …
• ביצה כב ע"א · טו אמימר שרי למכחל עינא מגוי בשבתא. איכא דאמרי: אמימר גופיה כחל עינא …
• עבודה זרה כח ע"ב · ח אמר רבה בר זוטרא אמר רבי חנינא: מעלין אזנים בשבת. תני רב …

הלכה יא היולדת כשכורעת לילד הרי היא בסכנת נפשות ומחללין עליה את השבת. קוראין לה חכמה …

• שבת קכח ע"ב · יח מילדין את האשה וכו׳. מכדי תנא ליה: מילדין את האשה וקורין לה …
• שבת קכח ע"ב · כ אמר מר: אם היתה צריכה לנר — חבירתה מדלקת לה את הנר. …
• שבת קכט ע"ב · טז ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כל האמור בפרשת …

הלכה יג חיה משיתחיל הדם להיות שותת עד שתלד ואחר שתלד עד שלשה ימים מחללין עליה …

• שבת קכט ע"א · ד מאימתי פתיחת הקבר? אמר אביי: משעה שתשב על המשבר. רב הונא בריה …
• שבת קכט ע"א · ו אמרי נהרדעי: חיה שלשה שבעה ושלשים. שלשה, בין אמרה ״צריכה אני״, ובין …
• שבת קכט ע"ב · טז ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כל האמור בפרשת …

הלכה יד עושין מדורה לחיה ואפילו בימות החמה מפני שהצנה קשה לחיה הרבה במקומות הקרים. אבל …

• שבת קכג ע"א · יח אסובי ינוקא — רב נחמן אסר, ורב ששת שרי. אמר רב נחמן: …
• שבת קכט ע"א · י אמר רב יהודה אמר שמואל: עושין מדורה לחיה בשבת בימות הגשמים. סבור …
• שבת קלד ע"ב · יז איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר, ואמרי …
• עירובין עט ע"ב · יד אמר רב חביבא: הא נמי סבי דפומבדיתא אמרינהו, דאמר רב יהודה אמר …
• עירובין עט ע"ב · טז איתמר, אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן — …

הלכה טו האשה שישבה על המשבר ומתה מביאין סכין בשבת אפילו דרך רשות הרבים וקורעין את …

• ערכין ז ע"א · כא אמר רב נחמן אמר שמואל: האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת, מביאין …

הלכה טז מפקחין פיקוח נפש בשבת ואין צריך ליטול רשות מבית דין. והמקדים להציל הנפש הרי …

• יומא פד ע"ב · ז תנו רבנן: מפקחין פקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח, ואין צריך …
• מנחות סד ע"א · טו אמר ליה: לאו היינו דרבה ורבא? דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים, ופרש …
• מנחות סד ע"א · יז ואיכא דאמרי, אמר ליה: היינו פלוגתייהו דרבה ורבא, דאיתמר: שמע שטבע תינוק …

הלכה יז נפל תינוק לבור עוקר חוליא ומעלהו ואע"פ שהוא מתקן בה מדרגה בשעת עקירתו. ננעל …

• יומא פד ע"ב · ז תנו רבנן: מפקחין פקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח, ואין צריך …

הלכה יח מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם מפקחין עליו. מצאוהו חי …

• יומא פג ע"א · יג מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי …
• יומא פה ע"א · ז מצאוהו חי — מפקחין. מצאוהו חי, פשיטא! לא צריכא, דאפילו לחיי שעה.
• ערכין ז ע"ב · ב ומאי קמשמע לן, דמספיקא מחללינן שבתא? תנינא: מי שנפלה עליו מפולת, ספק …

הלכה יט בדקו עד חוטמו ולא מצאו בו נשמה מניחין אותו שם שכבר מת. בדקו ומצאו …

• יומא פה ע"א · ט תנו רבנן: עד היכן הוא בודק? עד חוטמו. ויש אומרים: עד לבו. …

הלכה כ היתה חצר שיש בה עובדי כוכבים ומזלות וישראלים אפילו ישראל אחד ואלף עובדי כוכבים …

• יומא פד ע"ב · יב אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הלכו בפקוח נפש …
• יומא פד ע"ב · יד לא צריכא, דפרוש לחצר אחרת, מהו דתימא: כל דפריש — מרובא פריש, …
• יומא פד ע"ב · טו איני?! והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: תשעה גוים וישראל אחד באותה …

הלכה כא נעקרו כולן מחצר זו לילך לחצר אחרת ובעת עקירתם פירש אחד מהן ונכנס לחצר …

• יומא פד ע"ב · יב אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הלכו בפקוח נפש …
• יומא פד ע"ב · יד לא צריכא, דפרוש לחצר אחרת, מהו דתימא: כל דפריש — מרובא פריש, …
• יומא פד ע"ב · טו איני?! והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: תשעה גוים וישראל אחד באותה …

הלכה כב המהלך במדבר ולא ידע מתי הוא יום שבת מונה מיום שטעה ששה ומקדש שביעי …

• שבת סט ע"ב · ד אמר רב הונא: היה מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת, …
• שבת סט ע"ב · ו אמר רבא: בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו [בר מההוא יומא]. …
• שבת סט ע"ב · ז אמר רבא: אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו, עושה מלאכה כל …

הלכה כג עובדי כוכבים ומזלות שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסקי ממון אין מחללין …

• עירובין מה ע"א · יב אמר רב יהודה אמר רב: נכרים שצרו על עיירות ישראל — אין …
• עירובין מה ע"א · יג תניא נמי הכי נכרים שצרו וכו׳. במה דברים אמורים, כשבאו על עסקי …

הלכה כד וכן ספינה המטורפת בים או עיר שהקיפה כרקום או נהר מצוה לצאת בשבת להצילן …

• תענית יט ע"א · ה על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר, ועל הספינה …

הלכה כה צרין על עיירות העובדי כוכבים ומזלות שלשה ימים קודם לשבת. ועושין עמהן מלחמה בכל …

• שבת יט ע"א · ט תנו רבנן: אין צרין על עיירות של גוים פחות משלשה ימים קודם …

הלכה ב כיצד פותקין מים לגנה ערב שבת עם חשיכה והיא מתמלאת והולכת כל היום כולו. …

• שבת יז ע"ב · ז בית שמאי אומרים: אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו …
• שבת יח ע"א · ה תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל …
• שבת יח ע"א · ח והשתא דאמר רב אושעיא אמר רב אסי: מאן תנא שביתת כלים דאורייתא …

הלכה ד כיצד תבשיל שלא בשל כל צרכו וחמין שלא הוחמו כל צרכן או תבשיל שבשל …

• שבת לו ע"ב · ג מתני׳ כירה שהסיקוה בקש ובגבבא — נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים — …
• שבת לו ע"ב · ד גמ׳ איבעיא להו: האי ״לא יתן״ — לא יחזיר הוא, אבל לשהות …
• שבת לו ע"ב · ה תא שמע מדקתני תרי בבי במתניתין, בית שמאי אומרים: חמין אבל לא …
• שבת לז ע"א · י מאי הוי עלה? תא שמע: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה, ואין …
• שבת לז ע"ב · ה אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים …
• שבת לז ע"ב · ח אמר רב נחמן: מצטמק ויפה לו — אסור, מצטמק ורע לו — …
• שבת לח ע"א · א שכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת, מהו? אישתיק ולא אמר ליה …

הלכה ה בד"א בכירה שהבלה מועט. אבל התנור אף על פי שגרף האש או כסה באפר …

• שבת לו ע"ב · ג מתני׳ כירה שהסיקוה בקש ובגבבא — נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים — …
• שבת לו ע"ב · ד גמ׳ איבעיא להו: האי ״לא יתן״ — לא יחזיר הוא, אבל לשהות …
• שבת לו ע"ב · ה תא שמע מדקתני תרי בבי במתניתין, בית שמאי אומרים: חמין אבל לא …
• שבת לח ע"ב · א מחזירין, אפילו בשבת. ואף רבי אושעיא סבר ״אף מחזירין״ — אפילו בשבת. …
• שבת לח ע"ב · ג פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר …
• שבת לח ע"ב · ה מתני׳ תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. …
• שבת לח ע"ב · ז אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכופח גרוף וקטום, ותנור גרופה וקטומה …
• שבת לח ע"ב · ט היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא: כופח …

הלכה ז הכופח הבלו רב מהבל הכירה ומעט מהבל התנור. לפיכך אם הסיקוהו בגפת או בעצים …

• שבת לז ע"א · י מאי הוי עלה? תא שמע: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה, ואין …
• שבת לח ע"ב · א מחזירין, אפילו בשבת. ואף רבי אושעיא סבר ״אף מחזירין״ — אפילו בשבת. …
• שבת לח ע"ב · ג פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר …
• שבת לח ע"ב · ה מתני׳ תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. …
• שבת לח ע"ב · ז אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכופח גרוף וקטום, ותנור גרופה וקטומה …
• שבת לח ע"ב · ט היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא: כופח …

הלכה ח תבשיל חי שלא בשל כלל או שבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר לשהותו …

• שבת יח ע"ב · ד והשתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים, האי קדרה חייתא שרי לאנוחה …

הלכה ט כל תבשיל שאסור לשהותו אם עבר ושיהה אותו אסור לאוכלו עד מוצאי שבת וימתין …

• שבת לח ע"א · ב מאי ״ולא שנא״? רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו להיתירא: מבשל הוא דקא …
• שבת לח ע"א · ח איבעיא להו: עבר ושהה מאי? מי קנסוה רבנן, או לא? תא שמע, …

הלכה י כל שמותר לשהותו על גבי האש כשנוטלים אותו בשבת אסור להחזירו למקומו. ואין מחזירין …

• שבת לז ע"א · ב תא שמע, דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: …
• שבת לח ע"ב · א מחזירין, אפילו בשבת. ואף רבי אושעיא סבר ״אף מחזירין״ — אפילו בשבת. …
• שבת לח ע"ב · ג פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר …
• שבת לח ע"ב · ה מתני׳ תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו. …
• שבת לח ע"ב · ז אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכופח גרוף וקטום, ותנור גרופה וקטומה …
• שבת לח ע"ב · ט היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא: כופח …

הלכה יב לא ימלא אדם קדרה עססיות ותורמוסין או חבית של מים ויתן לתוך התנור ערב …

• שבת יח ע"ב · ב מאן תנא להא דתנו רבנן: לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח …

הלכה יג תנור שנתן לתוכו בשר מבעוד יום ושהה אותו בשבת אם בשר גדי הוא וכיוצא …

• שבת יח ע"ב · ו איכא דאמרי: דגדיא בין שריק בין לא שריק — שפיר דמי. דברחא …

הלכה יד וכן כל דבר שהרוח מפסדת אותו אין גוזרין עליו שמא יגלהו ויחתה. ומפני זה …

• שבת יח ע"ב · ג אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור! התם לא מחתי להו, דאי מחתי …

הלכה טו נתן גדי שלם לתוך התנור הרי הוא כבשר עז או כבשר שור ואסור לשהותו …

• שבת כ ע"א · ד משלשלין את הפסח: מאי טעמא? — משום דבני חבורה זריזין הן. הא …
• עירובין קג ע"א · יט איתיביה: משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה. והא הכא דשבות דמקדש במדינה, …

הלכה טז אין צולין בשר ובצל וביצה על גבי האש אלא כדי שיצולו מבעוד יום ויהיו …

• שבת יח ע"ב · ו איכא דאמרי: דגדיא בין שריק בין לא שריק — שפיר דמי. דברחא …
• שבת יט ע"ב · ו מתני׳ אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין …
• שבת כ ע"א · ב גמ׳ וכמה? אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל …

הלכה יז הא למדת שכל דבר שאנו אוסרין בענין זה אינו אסור משום שהוא נעשה בשבת …

• שבת יח ע"ב · ג אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור! התם לא מחתי להו, דאי מחתי …

הלכה יח אין נותנין את הפת בתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי הגחלים אלא כדי …

• שבת יט ע"ב · ו מתני׳ אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. אין …
• שבת כ ע"א · ג אין נותנין את הפת כו׳: איבעיא להו, תחתון האיך דגבי תנור, או …

הלכה יט עושה אדם מדורה מכל דבר שירצה בין על גבי קרקע בין על גבי מנורה …

• שבת כ ע"א · א ובגבולין, כדי שתאחוז האור ברובו. רבי יהודה אומר: בפחמין — כל שהוא.
• שבת כ ע"א · ו ובגבולין כדי שתאחוז כו׳. מאי רובן? אמר רב: רוב כל אחד ואחד. …
• שבת כ ע"א · ז עץ יחידי, רב אמר: רוב עביו, ואמרי לה: ברוב היקפו. אמר רב …
• שבת כא ע"א · ב תנו רבנן: כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת, אבל עושין מהן …

הלכה כ במה דברים אמורים בגבולין אבל במקדש מאחיזין את האור בעצים במדורת בית המוקד עם …

• שבת כ ע"א · ה ומאחיזין את האור וכו׳: מנהני מילי אמר רב הונא: ״לא תבערו אש …

הלכה כא היתה מדורה של קנים או של גרעינין אינו צריך להדליק הרוב אלא כיון שהתחיל …

• שבת כ ע"ב · א אמר רב כהנא: קנים שאגדן — צריכין רוב, לא אגדן — אין …
• שבת כ ע"ב · ב תני רב יוסף: ארבע מדורות אין צריכין רוב: של זפת, ושל גפרית, …

הלכה כב מדורה של זפת או של גפרית או של רבב או של קירה או של …

• שבת כ ע"ב · א אמר רב כהנא: קנים שאגדן — צריכין רוב, לא אגדן — אין …
• שבת כ ע"ב · ב תני רב יוסף: ארבע מדורות אין צריכין רוב: של זפת, ושל גפרית, …

הלכה א יש דברים שאם טמן בהן התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כעין האש. כגון הגפת …

• שבת מז ע"ב · ח מתני׳ במה טומנין ובמה אין טומנין? — אין טומנין לא בגפת ולא …
• שבת מז ע"ב · יב לעולם אימא לך לענין הטמנה — דשומשמין נמי אסור, לענין
• שבת מט ע"א · ב בזמן שהן לחין. איבעיא להו: לחין מחמת עצמן, או דילמא לחין מחמת …
• שבת מט ע"א · ה מתני׳ טומנין בכסות ובפירות, בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן …
• שבת מט ע"א · יא מתני׳ טומנין בשלחין ומטלטלין אותן, בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא …
• בבא בתרא יט ע"א · ט מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים וכו׳. תנן התם: …
• בבא בתרא יט ע"א · יא אמר רב יוסף: לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים. אמר …

הלכה ב מן הדין היה שטומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום וישאר התבשיל טמון בשבת. שהרי …

• שבת לד ע"ב · א מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום? — …

הלכה ג וכן מן הדין היה לטמון התבשיל בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת עצמה. אבל אסרו …

• שבת לד ע"א · י [אמר] רבא: מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה? …

הלכה ד ספק חשיכה ספק אינה חשיכה מותר לטמון את דבר חם. ומותר לטמון את דבר …

• שבת לד ע"א · ג מתני׳ שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: …
• שבת נא ע"א · ב מתני׳ לא כסהו מבעוד יום — לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מותר …
• שבת נא ע"א · ג גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן. אמר רב …
• שבת נא ע"א · י תנו רבנן: אף על פי שאמרו אין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף …
• סנהדרין כד ע"א · י כי הא דיתיב רבי וקאמר: אסור להטמין את הצונן. אמר לפניו רבי …

הלכה ה פינה התבשיל או המים החמין מכלי לכלי אחר מותר להטמין הכלי האחר בשבת בדבר …

• שבת נא ע"א · יא וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא אסרו אלא אותו מיחם, …
• שבת נא ע"א · יב טמן וכיסה בדבר הניטל בשבת, או טמן בדבר שאינו ניטל בשבת וכיסה …

הלכה ו מניחין מיחם ע"ג מיחם בשבת וקדרה על גבי קדרה וקדרה ע"ג מיחם ומיחם על …

• שבת נא ע"ב · ג מניחין מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה, אבל לא קדרה …

הלכה א הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק. ולא מצוה …

• שבת כג ע"ב · ד אמר רב הונא: הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים. הזהיר במזוזה …
• שבת כה ע"ב · ג רבי ישמעאל אומר כו׳: מאי טעמא? אמר רבא: מתוך שריחו רע גזרה …

הלכה ג המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה. ונשים מצוות על דבר זה יותר …

• שבת לא ע"ב · ט מתני׳ על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנדה, …
• שבת לד ע"א · ג מתני׳ שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: …
• גיטין ו ע"ב · יז אמר רבה בר בר חנה: הא דאמרי רבנן: שלשה דברים צריך אדם …

הלכה ד משתשקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים בינונים הוא הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום …

• שבת לד ע"ב · ה הא גופה קשיא. אמרת איזהו בין השמשות — משתשקע החמה, כל זמן …
• שבת לד ע"ב · ו ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: שיעור בין השמשות בכמה? אמר רבה אמר רב יהודה …
• שבת לה ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: כוכב אחד — יום, שנים — בין …
• שבת לה ע"ב · ג אמר רבי יוסי ברבי זבידא: העושה מלאכה בשני בין השמשות — חייב …

הלכה ה פתילה שמדליקין בה לשבת אין עושין אותה מדבר שהאור מסכסכת בו כגון צמר ושער …

• שבת כ ע"ב · ה מתני׳ במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, …
• שבת כ ע"ב · יג תנא: הוסיפו עליהן של צמר ושל שער. ותנא דידן: צמר מכווץ כוויץ, …
• שבת כא ע"א · ד אמר רבה: פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מפני שהאור מסכסכת …
• שבת כז ע"ב · ז מתני׳ כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו, אלא פשתן. וכל היוצא …
• שבת כח ע"ב · י אלא לענין הדלקה במאי פליגי? אמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא, וכן …

הלכה ו הכורך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו. אם להעבות הפתילה כדי …

• שבת כא ע"א · ז אמר ליה: אדמותבת ליה מדרבן שמעון בן גמליאל, סייעיה מדתנא קמא! הא …

הלכה ח שמן שמדליקין בו לשבת צריך שיהא נמשך אחר הפתילה אבל שמנין שאין נמשכין אחר …

• שבת כ ע"ב · ה מתני׳ במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, …
• שבת כ ע"ב · יד ולא בזפת. זפת — זיפתא, שעוה — קירותא. תנא: עד כאן פסול …

הלכה ט חלב שהתיכו וקרבי דגים שנמוחו נותן לתוכן שמן כל שהו ומדליק. אבל שמנין שאין …

• שבת כא ע"א · ה בעא מיניה אביי מרבה: שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מהו …
• שבת כא ע"א · ח איני?! והאמר רב ברונא אמר רב: חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו, אדם …

הלכה י אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע שמא יניחנו ויצא וחובה עליו לישב לאור הנר. …

• שבת כד ע"ב · ה מתני׳ אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר אין מדליקין …
• שבת כה ע"ב · ז תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. מאי טעמא? — …
• שבת כו ע"א · ד תנו רבנן: אין מדליקין בטבל טמא בחול, ואין צריך לומר בשבת. כיוצא …

הלכה יא מותר להדליק לכתחלה בשאר שמנים כגון שמן צנון ושומשמין ולפת וכל כיוצא בהן אין …

• שבת כג ע"א · ד אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית …
• שבת כד ע"ב · ה מתני׳ אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר אין מדליקין …
• שבת כו ע"א · ז עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל …
• שבת כו ע"א · ט תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל היוצא מן העץ אין בו …

הלכה יב לא יתן אדם כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר בשביל שיהא מנטף. ולא …

• שבת כט ע"ב · ג מתני׳ לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי …
• שבת כט ע"ב · ה ואם חברה היוצר מתחלה מותר וכו׳. תנא אם חברה בסיד ובחרסית מותר. …
• שבת מד ע"א · ב אין ניאותין הימנו, לפי שאינו מן המוכן. תנו רבנן: מותר השמן שבנר …
• פסחים יא ע"א · יא והתנן: לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר …

הלכה יג אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו שמן בשבת שהרי מבטל הכלי מהיכנו. ואם …

• שבת מב ע"ב · ו מתני׳ אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נתנוה …
• שבת מז ע"ב · ג מתני׳ נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות, ולא יתן לתוכו מים מפני …
• ביצה ל ע"ב · ה ורבי שמעון מתיר? והא קא סתר אהלא! אמר רב נחמן בר יצחק: …

הלכה יד אין פולין לאור הנר ולא קורין לאור הנר ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו עשרה …

• שבת יב ע"א · ז תא שמע: אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר, אלו מן …
• שבת יב ע"ב · ד ולא יקרא לאור הנר. אמר רבה: אפילו גבוה שתי קומות, ואפילו שתי …

הלכה טו התינוקות קורין לפני רבן לאור הנר מפני שהרב משמרן. אבל הוא לא יקרא מפני …

• שבת יב ע"ב · ח באמת אמרו החזן כו׳. והאמרת רישא ״רואה״. מאי לאו, לקרות?! לא, לסדר …
• שבת יג ע"א · א מיתיבי: רבן שמעון בן גמליאל אומר, התינוקות של בית רבן היו מסדרין …

הלכה טז כלים הדומים זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין …

• שבת יב ע"א · ח אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו. אמר …
• שבת יב ע"ב · ו תני חדא: שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר. ותניא אידך: לא יבדוק! …
• שבת יב ע"ב · ז איבעיא להו: שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו? אמר רב: הלכה ואין מורין …

הלכה יז נר שאחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעול כדרכו מפני שהוא מכבהו אלא יזהר בשעה …

• שבת מה ע"א · א הכי נמי מיסתברא דרב כרבי יהודה סבירא ליה, דאמר רב: מניחין נר …
• שבת קכ ע"ב · ד תנא: נר שאחורי הדלת — פותח ונועל כדרכו, ואם כבתה — כבתה. …
• שבת קכ ע"ב · ו אמר רב יהודה: פותח אדם דלת כנגד מדורה בשבת. לייט עלה אביי. …

הלכה יח כל מדינות ועיירות של ישראל, תוקעין בהן שש תקיעות בע"ש. ובמקום גבוה היו תוקעין …

• שבת לה ע"ב · ד תנו רבנן: שש תקיעות תוקעין ערב שבת. ראשונה — להבטיל את העם …
• שבת קיד ע"ב · ב אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי אמרינן כהנים …

הלכה יט תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדות מלחרוש ומלעדור ומלעשות מלאכה שבשדה. ואין הקרובין רשאין ליכנס …

• שבת לה ע"ב · ד תנו רבנן: שש תקיעות תוקעין ערב שבת. ראשונה — להבטיל את העם …
• שבת קיד ע"ב · ב אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי אמרינן כהנים …

הלכה כ תקיעה ראשונה תוקע אותה במנחה. והשלישית קרוב לשקיעת החמה. וכן תוקעין במוצאי שבת אחר …

• שבת קיד ע"ב · ב אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי אמרינן כהנים …

הלכה כא יוה"כ שחל להיות בע"ש לא היו תוקעין. חל להיות במוצאי שבת לא תוקעין ולא …

• שבת קיד ע"ב · א כי הוינא בבבל הוה אמרינן: הא דתניא יום הכיפורים שחל להיות ערב …
• שבת קיד ע"ב · ה ושבות קרובה התירו? והתנן: יום טוב שחל להיות ערב שבת — תוקעין …
• סוכה נד ע"ב · ח ואמר רבי זירא: כי הוינן בי רב בבבל, הוה אמרי הא דתניא: …
• חולין כו ע"ב · יא יום טוב שחל להיות בערב שבת – תוקעין, ולא מבדילין; במוצאי שבת …

הלכה א אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת אע"פ שאינו מצווה על השבת ואע"פ שאמר …

• שבת קנ ע"א · ד גמ׳ פשיטא מאי שנא הוא ומאי שנא חבירו? אמר רב פפא: חבר …
• בבא מציעא צ ע"א · יד איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי ״חסום פרתי ודוש בה״? מי אמרינן: …

הלכה ב נכרי שעשה מלאכה מעצמו בשבת אם בשביל ישראל עשה אותה אסור ליהנות באותה מלאכה …

• שבת קכב ע"א · ד מתני׳ גוי שהדליק את הנר — משתמש לאורו ישראל. ואם בשביל ישראל …

הלכה ג כיצד נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור. עשה נכרי …

• שבת קכב ע"א · ד מתני׳ גוי שהדליק את הנר — משתמש לאורו ישראל. ואם בשביל ישראל …
• שבת קכב ע"א · ו תנו רבנן: גוי שליקט עשבים — מאכיל אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל …

הלכה ד אבל דבר שאין בו להרבות ולמעט כגון נר וכבש הואיל ועשה בשביל עצמו נהנה …

• שבת קכא ע"א · ג מתני׳ גוי שבא לכבות — אין אומרים לו ״כבה״ ו״אל תכבה״, מפני …
• שבת קכב ע"א · ח אמר מר: במה דברים אמורים — שאין מכירו, אבל מכירו — אסור. …
• שבת קכב ע"א · יא תא שמע: נר הדלוק במסיבה, אם רוב גוים — מותר להשתמש לאורה, …

הלכה ה מת שעשו לו נכרים ארון וחפרו לו קבר בשבת או הביאו לו חלילין לספוד …

• שבת קנא ע"א · י עשו לו ארון וחפרו לו קבר וכו׳. אמאי? הכא נמי ימתין בכדי …

הלכה ו נכרי שהביא חלילין בשבת למת אף על פי שהביאן מצד החומה ימתין למוצאי שבת …

• שבת קנא ע"א · ה מתני׳ מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה, ועל עסקי המת להביא …
• שבת קנא ע"א · ו גמ׳ מאי ממקום קרוב? רב אמר: ממקום קרוב ממש. ושמואל אמר: חיישינן …

הלכה ז עיר שישראל ונכרים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת. אם רוב נכרים מותר …

• שבת קכב ע"א · י תא שמע: עיר שישראל וגוים דרין בתוכה, והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת, …
• שבת קנא ע"א · ח ותניא כוותיה דרב: עיר שישראל וגוים דרים בה, והיתה בה מרחץ המרחצת …

הלכה י כיצד אומר ישראל לנכרי בשבת לעלות באילן או לשוט על פני המים כדי להביא …

• עירובין סז ע"ב · יז אמר ליה: נסמוך אשיתוף. אמר ליה: הא לא שתפינן. נימרו ליה לגוי …

הלכה יא הלוקח בית בארץ ישראל מן הנכרי מותר לו לומר לנכרי לכתוב לו שטר בשבת. …

• גיטין ח ע"ב · ה בשבת סלקא דעתך?! כדאמר רבא: אומר לגוי ועושה; הכא נמי אומר לגוי …
• בבא קמא פ ע"ב · יד והלוקח בית בארץ ישראל – כותבין עליו אונו אפילו בשבת. בשבת סלקא …
• בבא קמא פ ע"ב · טו אלא כדאמר רבא התם: אומר לגוי ועושה; הכי נמי, אומר לגוי ועושה. …

הלכה יד לפיכך הפוסק עם הנכרי לבנות לו חצרו או כותלו או לקצור את שדהו או …

• מועד קטן יב ע"א · א אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום — אסור. חוץ לתחום — מותר.

הלכה טו וכן מותר לאדם להשכיר כרמו או שדהו לנכרי אף על פי שהוא זורען ונוטען …

• עבודה זרה כא ע"ב · ב ובכל מקום לא ישכור וכו׳. תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא …
• עבודה זרה כא ע"ב · ד אבל שדהו לגוי, מאי? שרי. מאי טעמא? אריסא אריסותיה קעביד. מרחץ נמי …

הלכה טז מותר להשאיל כלים ולהשכירן לנכרי ואע"פ שהוא עושה בהן מלאכה בשבת מפני שאין אנו …

• שבת יח ע"א · ה תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל …
• שבת יח ע"א · ח והשתא דאמר רב אושעיא אמר רב אסי: מאן תנא שביתת כלים דאורייתא …

הלכה יז המשתתף עם הנכרי במלאכה או בסחורה או בחנות. אם התנו בתחלה שיהיה שכר השבת …

• עבודה זרה כב ע"א · ד איתיביה רבינא לרבא: ישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לגוי: …
• עבודה זרה כב ע"א · ח איבעיא להו: סתמא מאי? תא שמע: אם התנו מתחילה — מותר, הא …

הלכה יט לא יתן אדם בערב שבת כלים לאומן נכרי לעשותן אף ע"פ שפסק עמו. אלא …

• שבת יז ע"ב · ז בית שמאי אומרים: אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו …
• שבת יח ע"ב · ז בית שמאי אומרים אין מוכרין. תנו רבנן, בית שמאי אומרים: לא ימכור …

הלכה כ הנותן אגרת לנכרי להוליכה לעיר אחרת אם קצץ עמו שכר הולכה מותר. ואפילו נתנה …

• שבת יט ע"א · ה תנו רבנן: אין משלחין איגרת ביד גוי ערב שבת, אלא אם כן …
• שבת יט ע"א · ז והאמרת רישא אין משלחין? לא קשיא: הא דקביע בי דואר במתא, והא …

הלכה כא נכרי שהביא חפציו בשבת והכניסן לבית ישראל מותר. ואפילו אמר לו הניחן בזוית זו …

• שבת יט ע"א · ב תנו רבנן: נותנין מזונות לפני הכלב בחצר. נטלו ויצא — אין נזקקין …
• שבת יט ע"א · ג כיוצא בו: נותנין מזונות לפני הגוי בחצר. נטלו ויצא — אין נזקקין …

הלכה כב מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיו עמו מעות נותן כיסו לנכרי להוליכו …

• שבת קנג ע"א · יא מתני׳ מי שהחשיך בדרך — נותן כיסו לגוי, ואם אין עמו גוי …
• שבת קנג ע"א · יב גמ׳ מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתב כיסיה לגוי? קים להו לרבנן …
• שבת קנג ע"א · יג אמר רבא: דוקא כיסו, אבל מציאה — לא. פשיטא, ״כיסו״ תנן! מהו …

הלכה כג ישראל שעשה מלאכה בשבת אם עבר ועשה בזדון אסור לו ליהנות באותה מלאכה לעולם. …

• שבת לח ע"א · א שכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת, מהו? אישתיק ולא אמר ליה …
• ביצה יז ע"ב · י תא שמע: המבשל בשבת, בשוגג — יאכל, במזיד — לא יאכל. אסורא …
• כתובות לד ע"א · ב סבר לה כרבי יוחנן הסנדלר. דתניא: המבשל בשבת, בשוגג — יאכל, במזיד …
• כתובות לד ע"א · ה פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: מעשה שבת דאורייתא, וחד אמר: …
• גיטין נג ע"ב · ח ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר, ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה – דתניא: …
• גיטין נג ע"ב · יג ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר בדאורייתא – דתניא: הנוטע בשבת, בשוגג – …
• בבא קמא עא ע"א · טז דתנן: המבשל בשבת – בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל; דברי רבי מאיר. …
• בבא קמא עא ע"א · כב מאן דאמר דאורייתא – כדאמרן. ומאן דאמר דרבנן – אמר קרא: ״קדש …
• חולין טו ע"א · ד רבי יהודה אומר: בשוגג – יאכל במוצאי שבת, במזיד – לא יאכל …

הלכה כה השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה ואת התינוק לא יתן לו שכרו של …

• נדרים לז ע"א · ז וליטעמיך שכר פיסוק בשבת מי אסור? הבלעה היא, והבלעה מישרא שרי. דתניא: …
• בבא מציעא נח ע"א · ח נושא שכר אינו משלם. רמי ליה רב יוסף בר חמא לרבה: תנן, …

הלכה א מלאכות שחייבין עליהן סקילה וכרת במזיד או קרבן חטאת בשגגה. מהן אבות ומהן תולדות. …

• שבת עג ע"א · ו מתני׳ אבות מלאכות ארבעים חסר אחת: הזורע, והחורש, והקוצר, והמעמר, והדש, והזורה. …
• בבא קמא ב ע"א · ו גבי שבת תנן: אבות מלאכות – ארבעים חסר אחת. ״אבות״ – מכלל …
• שבועות ה ע"ב · א דתנן: המוציא מרשות לרשות חייב. מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי – …

הלכה ב כל אלו המלאכות וכל שהוא מענינם הם הנקראין אבות מלאכות. כיצד הוא ענינן. אחד …

• שבת עג ע"ב · ה והחורש. תנא: החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן. אמר רב ששת: …

הלכה ג וכן הזורע זרעים או הנוטע אילנות או המבריך אילנות או המרכיב או הזומר. כל …

• שבת עג ע"ב · ג תנא: הזורע, והזומר, והנוטע, והמבריך, והמרכיב — כולן מלאכה אחת הן. מאי …

הלכה ד וכן הקוצר תבואה או קטנית או הבוצר ענבים או הגודר תמרים או המוסק זיתים …

• שבת עג ע"ב · ז והקוצר. תנא: הקוצר, הבוצר, והגודר והמסיק, והאורה — כולן מלאכה אחת. אמר …

הלכה ה התולדה היא המלאכה הדומה לאב מאלו האבות. כיצד המחתך את הירק מעט לבשלו הרי …

• שבת עד ע"ב · ב והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא — חייב משום טוחן. …
• בבא קמא ב ע"א · ו גבי שבת תנן: אבות מלאכות – ארבעים חסר אחת. ״אבות״ – מכלל …

הלכה ז אחד העושה אב מאבות מלאכות או תולדה מן התולדות במזיד חייב כרת. ואם באו …

• שבת עה ע"ב · ו ״אלו אבות מלאכות״. ״אלו״ — לאפוקי מדרבי אליעזר, דמחייב על תולדה במקום …
• שבת צו ע"ב · ו נפקא מינה דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי, אי נמי שתי תולדות …
• שבת קג ע"ב · יא ״אחת״ — ״שמעון״, ״מאחת״ — ״שם״ מ״שמעון״. ״הנה״ — אבות, ״מהנה״ — …
• בבא קמא ב ע"א · ז תולדותיהן כיוצא בהן; לא שנא אב – חטאת, ולא שנא תולדה – …
• בבא קמא ב ע"א · ח ומאי איכא בין אב לתולדה? נפקא מינה, דאילו עביד שתי אבות בהדי …

הלכה ח כיצד הרי שחרש וזרע וקצר בשבת בהעלם אחד חייב שלש חטאות. ואפילו עשה הארבעים …

• שבת עג ע"ב · א גמ׳ מנינא למה לי? אמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחד …
• שבת עה ע"ב · ו ״אלו אבות מלאכות״. ״אלו״ — לאפוקי מדרבי אליעזר, דמחייב על תולדה במקום …

הלכה ט העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. כיצד …

• שבת סח ע"א · א אב מלאכה ומלאכה. העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת, אינו חייב אלא …
• שבת עג ע"ב · ג תנא: הזורע, והזומר, והנוטע, והמבריך, והמרכיב — כולן מלאכה אחת הן. מאי …

הלכה א החורש כל שהוא חייב. המנכש בעיקרי האילנות והמקרסם עשבים או המזרד את השריגים כדי …

• שבת עג ע"ב · ה והחורש. תנא: החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן. אמר רב ששת: …
• שבת קג ע"א · ד מתני׳ החורש כל שהוא, המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא — חייב. המלקט …

הלכה ב הזורע כל שהוא חייב. הזומר את האילן כדי שיצמח הרי זה מעין זורע. אבל …

• שבת עג ע"ב · ג תנא: הזורע, והזומר, והנוטע, והמבריך, והמרכיב — כולן מלאכה אחת הן. מאי …
• מועד קטן ב ע"ב · ג אתמר: המנכש והמשקה מים לזרעים בשבת, משום מאי מתרינן ביה? רבה אמר: …

הלכה ג הקוצר כגרוגרת חייב. ותולש תולדת קוצר הוא. וכל העוקר דבר מגידולו חייב משום קוצר. …

• שבת פא ע"ב · ב אמר רב הונא: אסור לפנות בשדה ניר בשבת. מאי טעמא? אילימא משום …
• שבת צה ע"א · ז מתני׳ התולש מעציץ נקוב — חייב, ושאינו נקוב — פטור. ורבי שמעון …
• שבת קז ע"ב · יב אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר …
• בבא קמא פא ע"ב · ז ונפנין לאחורי הגדר, ואפילו בשדה שהיא מלאה כרכום. אמר רב אחא בר …

הלכה ד כל זרע שקצירתו מצמחת אותו ומגדלתו כגון אספסתא וסלקא. הקוצרו בשגגה חייב שתי חטאות. …

• שבת עג ע"ב · ד אמר רב כהנא: זומר וצריך לעצים — חייב שתים: אחת משום קוצר, …
• שבת פא ע"ב · ג גופא, אמר ריש לקיש: צרור שעלו בו עשבים — מותר לקנח בו. …
• מועד קטן ב ע"ב · ו וכי תימא: כל היכא דאיכא תרתי לא מיחייב אלא חדא, והאמר רב …
• חולין קכז ע"ב · ז מסייע ליה לרב חייא בר אשי, דאמר רב חייא בר אשי אמר …

הלכה ה התולש עולשין המזרד זרדין. אם לאכילה שיעורו כגרוגרת. ואם לבהמה שיעורו כמלוא פי גדי. …

• שבת עג ע"ב · ח והמעמר. אמר רבא: האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר. אביי …
• שבת פא ע"ב · ד אמר רבי יוחנן: אסור לקנח בחרס בשבת. מאי טעמא? אילימא משום סכנה …
• שבת קג ע"א · ד מתני׳ החורש כל שהוא, המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא — חייב. המלקט …
• שבת קג ע"א · ו המנכש והמקרסם והמזרד. תנו רבנן: התולש עולשין והמזרד זרדים, אם לאכילה — …

הלכה ז הדש כגרוגרת חייב ואין דישה אלא בגדולי קרקע. והמפרק הרי היא תולדת הדש וחייב …

• שבת עה ע"א · ה הצד צבי וכו׳. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא …
• שבת צה ע"א · ג רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא. בעו מיניה: חולב, משום מאי מיחייב? …
• שבת קו ע"א · ב וכל המקלקלין פטורין. תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין …
• פסחים סה ע"א · ה מאי היא? דתניא: אחד החולב והמחבץ והמגבן — כגרוגרות. המכבד והמרבץ והרודה …
• בבא קמא לד ע"ב · יז גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין, חוץ מחובל …
• סנהדרין פד ע"ב · יח הניחא למאן דאמר: מקלקל פטור, אלא למאן דאמר: חייב, מאי איכא למימר?

הלכה ח במה דברים אמורים בחובל בבהמה וחיה ועוף וכיוצא בהם. אבל החובל בחבירו אף על …

• שבת קה ע"ב · ח אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במתקן, במקלקל מי שמעת ליה? אמר רבי …

הלכה ט שמנה שרצים האמורים בתורה הן שיש להן עורות לענין שבת כמו חיה ובהמה ועוף. …

• שבת קז ע"א · ה מתני׳ שמנה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן חייב, ושאר שקצים ורמשים, …
• שבת קז ע"ב · ב ואכתי, לענין שבת לא פליגי? והתניא: הצד אחד משמנה שרצים האמורים בתורה, …

הלכה י הסוחט את הפירות להוציא מימיהן חייב משום מפרק. ואינו חייב עד שיהיה במשקין שסחט …

• שבת קמד ע"ב · יב אמר רב יהודה אמר שמואל: סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה, …
• שבת קמה ע"א · י גופא. כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל …
• שבת קמה ע"א · טו אמר רב חייא בר אשי אמר רב: דבר תורה — אינו חייב …

הלכה יא הזורה או הבורר כגרוגרת חייב. והמחבץ הרי הוא תולדת בורר. וכן הבורר שמרים מתוך …

• שבת עג ע"ב · י הזורה, הבורר, והטוחן, והמרקד. היינו זורה, היינו בורר, היינו מרקד. אביי ורבא …
• שבת צה ע"א · ג רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא. בעו מיניה: חולב, משום מאי מיחייב? …
• שבת קלח ע"א · ח משום מאי מתרינן ביה? רבה אמר: משום בורר. רבי זירא אמר: משום …
• פסחים סה ע"א · ה מאי היא? דתניא: אחד החולב והמחבץ והמגבן — כגרוגרות. המכבד והמרבץ והרודה …

הלכה יב הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלין ובירר מין ממין אחר …

• שבת עד ע"א · ג אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל פחות מכשיעור, בורר ומניח פחות מכשיעור. …
• שבת עד ע"א · ד מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני? אלא אמר רב המנונא: …

הלכה יג והבורר פסולת מתוך האוכל ואפילו בידו אחת חייב. והבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן חייב …

• שבת עד ע"א · ד מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני? אלא אמר רב המנונא: …
• שבת עד ע"א · ה היו לפניו שני מיני אוכלין, ובירר ואכל, ובירר והניח. רב אשי מתני: …
• שבת עד ע"א · ז חזקיה אמר: הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהן — חייב. לימא קסבר חזקיה …

הלכה יד המשמר יין או שמן או מים וכן שאר המשקין במשמרת שלהן חייב. והוא שישמר …

• שבת קלח ע"א · ג ואין נותנין לתלויה בשבת. איבעיא להו: שימר מאי? אמר רב כהנא: שימר …
• שבת קלט ע"ב · י מתני׳ נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין …
• שבת קלט ע"ב · יא ונותנין ביצה במסננת של חרדל, ועושין אנומלין בשבת. רבי יהודה אומר: בשבת …
• שבת קלט ע"ב · יב גמ׳ אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת …
• שבת קלט ע"ב · יג מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם חבית של יין יינה …
• שבת קלט ע"ב · יד מסננין את היין בסודרין. אמר רב שימי בר חייא: ובלבד שלא יעשה …
• שבת קמ ע"א · ז אמר מר זוטרא: לית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאתמר: …

הלכה טו הטוחן כגרוגרת חייב. וכל השוחק תבלין וסמנין במכתשת הרי זה טוחן וחייב. המחתך ירק …

• שבת עד ע"ב · ב והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא — חייב משום טוחן. …

הלכה טז המרקד כגרוגרת חייב הלש כגרוגרת חייב המגבל את העפר הרי זה תולדת לש. וכמה …

• שבת יח ע"א · ד ודילמא מאי ״אפר״ — עפר דבר גיבול הוא?! והתניא ״אפר״, והתניא ״עפר״! …

הלכה ב הנותן ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ונתגלגלה חייב. שהמבשל בתולדת האור כמבשל באור עצמה. …

• שבת לח ע"ב · י מתני׳ אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין. ורבי …

הלכה ג המפקיע את הביצה בבגד חם או בחול ובאבק דרכים שהן חמים מפני השמש אע"פ …

• שבת לח ע"ב · י מתני׳ אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין. ורבי …
• שבת לט ע"א · ג אמר רב נחמן: בחמה — דכולי עלמא לא פליגי דשרי. בתולדות האור …
• שבת מ ע"ב · יא אמר רבינא: שמע מינה המבשל בחמי טבריא בשבת — חייב. דהא מעשה …
• פסחים מא ע"א · יח אמר רב חסדא: המבשל בחמי טבריא בשבת — פטור. פסח שבשלו בחמי …

הלכה ד אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד נתן את הקדרה ואחד נתן …

• ביצה לד ע"א · ו תניא: אחד מביא את האור, ואחד מביא את העצים, ואחד שופת את …

הלכה ה הניח בשר על גבי גחלים אם נצלה בו כגרוגרת אפי' בשנים ושלשה מקומות חייב. …

• מנחות נז ע"א · ד לא צריכא, דאי לא הפיך ביה – הוה בשיל מצד אחד כמאכל …

הלכה ו המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת הרי …

• שבת עד ע"ב · ד אמר רב אחא בר רב עוירא: האי מאן דשדא סיכתא לאתונא — …

הלכה ז הגוזז צמר או שער בין מן הבהמה בין מן החיה בין מן החי בין …

• שבת עד ע"ב · ו הגוזז את הצמר והמלבנו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: …
• שבת עד ע"ב · ז תנו רבנן: התולש את הכנף והקוטמו והמורטו — חייב שלש חטאות. ואמר …
• שבת צז ע"ב · ז לא סלקא דעתך, דתניא: רבי יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק. אמרו לו: …
• שבת צז ע"ב · ח ממאי? דילמא לעולם דעבדה להא לחודה והא לחודה, ורבי יהודה אתולדה במקום …
• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …
• שבת קו ע"א · ו שיעור המלבן כו׳. רב יוסף מחוי כפול, רב חייא בר אמי מחוי …
• בכורות כה ע"א · ו ותולש לאו היינו גוזז? והתניא: התולש את הכנף, והקוטמו, והמורטו — חייב …

הלכה ח הנוטל צפרניו או שערו או שפמו או זקנו הרי זה תולדת גוזז וחייב. והוא …

• שבת צד ע"ב · ה מתני׳ הנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו, וכן שערו, וכן שפמו, וכן …
• שבת צד ע"ב · ו גמ׳ אמר רבי אלעזר: מחלוקת ביד, אבל בכלי — חייב. פשיטא, ״זו …
• שבת צד ע"ב · ז ואמר רבי אלעזר: מחלוקת לעצמו, אבל לחבירו — דברי הכל פטור. פשיטא, …
• שבת צד ע"ב · ח וכן שערו כו׳. תנא: הנוטל מלא פי הזוג — חייב. וכמה מלא …
• שבת צד ע"ב · ט תניא נמי הכי: הנוטל מלא פי הזוג בשבת — חייב. וכמה מלא …
• עירובין קג ע"א · ו מתני׳ חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי — כאן וכאן …
• פסחים סח ע"ב · ב הרכבתו והבאתו וכו׳. ורמינהו: חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי …
• פסחים סח ע"ב · ג רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, חד אמר: אידי ואידי ביד; הא …

הלכה ט הנוטל שערו בכלי כמה יטול ויהיה חייב שתי שערות. ואם ליקט לבנות מתוך שחורות …

• שבת צד ע"ב · ה מתני׳ הנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו, וכן שערו, וכן שפמו, וכן …
• שבת צד ע"ב · ו גמ׳ אמר רבי אלעזר: מחלוקת ביד, אבל בכלי — חייב. פשיטא, ״זו …
• שבת צד ע"ב · ז ואמר רבי אלעזר: מחלוקת לעצמו, אבל לחבירו — דברי הכל פטור. פשיטא, …
• שבת צד ע"ב · ח וכן שערו כו׳. תנא: הנוטל מלא פי הזוג — חייב. וכמה מלא …
• שבת צד ע"ב · ט תניא נמי הכי: הנוטל מלא פי הזוג בשבת — חייב. וכמה מלא …
• שבת צד ע"ב · י תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: צפורן שפירש רובה, וציצין שפרשו רובן, …
• מכות כ ע"ב · ד תנא: הנוטל מלא פי הזוג בשבת – חייב. וכמה מלא פי הזוג? …
• מכות כ ע"ב · ה תניא נמי הכי: הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב, וכמה מלא פי …

הלכה י המלבן את הצמר או את הפשתן או את השני וכן כל כיוצא בהן ממה …

• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …

הלכה יג הצובע חוט שארכו ארבעה טפחים או דבר שאפשר לטוות ממנו חוט כזה חייב. ואין …

• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …

הלכה יד העושה עין הצבע הרי זה תולדת צובע וחייב. כיצד כגון שנתן קנקנתום לתוך מי …

• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …

הלכה טו הטווה אורך ארבעה טפחים מכל דבר הנטוה חייב. אחד הטווה את הצמר או את …

• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …

הלכה טז העושה שני בתי נירין חייב. העושה נפה או כברה או סל או סבכה או …

• שבת קה ע"א · ט מתני׳ רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג — …

הלכה יח המיסך חייב והוא מלאכה מאבות מלאכות. והשובט על החוטין עד שיפרקו ויתקנם הרי זה …

• שבת קד ע"ב · ח תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר, ארג חוט אחד והשלימו לבגד — …
• שבת קה ע"א · ט מתני׳ רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג — …
• שבת קה ע"א · יב תניא אידך: האורג שני חוטין על הגס? ועל האימרא — חייב. רבי …
• שבת קה ע"ב · ב מתני׳ הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין — פטורין. והמקלקל על מנת …
• כריתות יז ע"א · ט ואלא, באחת על האריג – חיובי מחייב, דתנן: רבי אליעזר אומר: האורג …
• כריתות יט ע"ב · ח ולרבי יוסי גמר מלאכה, לרבי אליעזר פטור? הא שמענא ליה דמחייב! דתנן, …

הלכה יט המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה הרי זה תולדת אורג. וכן הקולע את הנימין …

• שבת צז ע"ב · ז לא סלקא דעתך, דתניא: רבי יהודה מוסיף אף השובט והמדקדק. אמרו לו: …
• שבת צז ע"ב · ח ממאי? דילמא לעולם דעבדה להא לחודה והא לחודה, ורבי יהודה אתולדה במקום …

הלכה א הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב. כגון קשר הגמלין וקשר הספנין וקשרי …

• שבת עד ע"ב · ח הקושר והמתיר. קשירה במשכן היכא הואי? אמר רבא: שכן קושרין ביתדות אהלים. …
• שבת קיא ע"ב · ה מתני׳ ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין וקשר הספנין, וכשם שהוא חייב …
• שבת קיא ע"ב · ט גמ׳ הא גופה קשיא: אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין …

הלכה ב כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסק החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר …

• שבת קיא ע"ב · ט גמ׳ הא גופה קשיא: אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין …
• שבת קיג ע"א · ב מתני׳ קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר …

הלכה ג קושרת אשה מפתחי החלוק אף על פי שיש לו שני פתחים. וחוטי סבכה אע"פ …

• שבת קיא ע"ב · ח מתני׳ יש לך קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין: קושרת …
• שבת קיב ע"ב · יא רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרה כו׳. פשיטא? לא צריכא, דאית לה …
• שבת קיג ע"א · ב מתני׳ קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר …
• שבת קיג ע"א · ז אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מביא אדם …
• פסחים יא ע"א · יז ורמי רבנן אדרבנן, דתנן: קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל, ורבי יהודה …

הלכה ד כל שראוי למאכל בהמה מותר לקשור אותו בשבת. לפיכך אם נפסקה רצועת סנדלו בכרמלית …

• שבת קיב ע"א · ח רבי ירמיה הוה קאזיל בתריה דרבי אבהו בכרמלית. איפסיק רצועה דסנדליה. אמר …

הלכה ה העניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה. לפיכך החבל שנפסק מקבץ שני קצותיו וכורך עליו …

• שבת קיג ע"א · ו דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל — מיחלף. עניבה בקשירה — לא …

הלכה ו מותר לקשור קשר שאינו של קיימא לדבר מצוה. כגון שיקשור למדוד שיעור משיעורי התורה. …

• שבת קנז ע"ב · א וגיגית סדוקה מונחת על גבן. ופקקו את המאור בטפיח, וקשרו את המקידה …
• עירובין קב ע"ב · יד מתני׳ קושרין נימא במקדש, אבל לא במדינה. ואם בתחילה — כאן וכאן …

הלכה ז כל קשר שחייבין על קשורו כך חייבין על היתרו וכל קשר שהקושר אותו פטור …

• שבת קיא ע"ב · ה מתני׳ ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין וקשר הספנין, וכשם שהוא חייב …

הלכה ט התופר שתי תפירות חייב. והוא שקשר ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שתעמוד התפירה ולא …

• שבת עד ע"ב · ט והתופר שתי תפירות. והא לא קיימא! אמר רבה בר בר חנה אמר …
• שבת עה ע"א · ב אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: המותח חוט של תפירה בשבת …
• שבת קה ע"א · ט מתני׳ רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג — …

הלכה י הקורע כדי לתפור שתי תפירות על מנת לתפור שתי תפירות חייב. אבל הקורע להפסידה …

• שבת מח ע"א · יב אמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת — חייב חטאת.
• שבת עד ע"ב · י הקורע על מנת לתפור. קריעה במשכן מי הוה? רבה ורבי זירא דאמרי …
• שבת קה ע"א · ט מתני׳ רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג — …
• שבת קה ע"ב · ג גמ׳ ורמינהו: הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו — חייב, ואף על פי …
• שבת קה ע"ב · ח אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במתקן, במקלקל מי שמעת ליה? אמר רבי …
• שבת קו ע"א · ב וכל המקלקלין פטורין. תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין …
• בבא קמא לד ע"ב · יז גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין, חוץ מחובל …
• בבא קמא פא ע"ב · ז ונפנין לאחורי הגדר, ואפילו בשדה שהיא מלאה כרכום. אמר רב אחא בר …
• סנהדרין פד ע"ב · יח הניחא למאן דאמר: מקלקל פטור, אלא למאן דאמר: חייב, מאי איכא למימר?
• מכות ג ע"ב · טו ואמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת – חייב חטאת. …

הלכה יב הבונה כל שהוא חייב. המשוה פני הקרקע בבית כגון שהשפיל תל או מילא גומא …

• שבת קב ע"ב · א מתני׳ הבונה , כמה יבנה ויהא חייב? הבונה כל שהוא, והמסתת והמכה …
• שבת קב ע"ב · ד אמר שמואל: המצדד את האבן — חייב. מיתיבי, אחד נותן את האבן …
• שבת קב ע"ב · ה וליטעמיך, אימא סיפא, רבי יוסי אומר: ואפילו העלה והניח על גבי דימוס …

הלכה יג העושה אהל קבוע הרי זה תולדת בונה וחייב. וכן העושה כלי אדמה כגון תנור …

• שבת עד ע"ב · ה אמר רבא: האי מאן דעבד חביתא — חייב משום שבע חטאות. תנורא …
• שבת צה ע"א · ג רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא. בעו מיניה: חולב, משום מאי מיחייב? …
• שבת קב ע"ב · ו והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום …

הלכה יד העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה חייב משום בונה. …

• שבת קב ע"ב · ו והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום …

הלכה טו הסותר כל שהוא חייב. והוא שיסתור על מנת לבנות. אבל אם סתר דרך השחתה …

• שבת לא ע"ב · ו כחס על הנר כו׳. רבי יוסי כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה …

הלכה טז המכה בפטיש הכאה אחת חייב. וכל העושה דבר שהוא גמר מלאכה הרי זה תולדת …

• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• שבת עה ע"ב · ה הבונה, והסותר, המכבה, והמבעיר, והמכה בפטיש. רבה ורבי זירא דאמרי תרוייהו: כל …
• שבת קב ע"ב · ו והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום …
• שבת קג ע"א · ב זה הכלל. ״זה הכלל״ לאתויי מאי? לאתויי דחק קפיזא בקבא.
• שבת קג ע"א · ג רבן שמעון בן גמליאל אומר: המכה בקורנס על הסדן כו׳. מאי קעביד? …
• שבת קג ע"ב · ז והתניא: הקודח כל שהוא חייב, המגרר כל שהוא, המעבד כל שהוא, הצר …
• שבת קמו ע"א · יב אמר רבה: דבר תורה — כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא — …
• מנחות נז ע"א · ה אמר רבא: ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד – חייב. …

הלכה יז המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאין עושין שהן מתכוונין ברפואה להרחיב …

• שבת קז ע"א · ג אמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור …
• כתובות ו ע"ב · יג מתיב רבי אמי: המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה — חייב. …

הלכה יח המסתת את האבן כל שהוא חייב משום מכה בפטיש. המצדד את האבן ביסוד הבנין …

• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• שבת קב ע"ב · ד אמר שמואל: המצדד את האבן — חייב. מיתיבי, אחד נותן את האבן …
• שבת קב ע"ב · ו והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום …
• שבת קמז ע"א · א המנער טליתו בשבת — חייב חטאת. ולא אמרן אלא בחדתי, אבל בעתיקי …

הלכה יט הצד דבר שדרך מינו לצוד אותו חייב. כגון חיה ועופות ודגים. והוא שיצוד אותן …

• שבת עה ע"א · ה הצד צבי וכו׳. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא …
• שבת קו ע"א · ז מתני׳ רבי יהודה אומר: הצד צפור למגדל, וצבי לבית — חייב. וחכמים …
• שבת קו ע"ב · יא גמ׳ אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל: הצד ארי בשבת — …
• ביצה כד ע"א · ד דתנן, רבי יהודה אומר: הצד צפור למגדל וצבי לבית — חייב. לבית …
• ביצה כד ע"א · ז אמר רבה בר רב הונא: הכא בצפור דרור עסקינן, שאינה מקבלת מרות. …

הלכה כ כל מקום שאם ירוץ בו יגיע לחיה בשחיה אחת,או שהיו הכתלים קרובין זה לזה …

• שבת קו ע"ב · ה אמר רבה בר רב הונא: הכא בצפור דרור עסקינן, לפי שאינה מקבלת …
• שבת קו ע"ב · ו היכי דמי ביבר גדול, היכי דמי ביבר קטן? אמר רב אשי: כל …
• שבת קו ע"ב · ז רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳. אמר רב יוסף אמר רב יהודה …
• ביצה כד ע"א · ט היכי דמי ביבר קטן היכי דמי ביבר גדול? אמר רב אשי: כל …

הלכה כא אחד שמנה שרצים האמורין בתורה ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינן צידה הצד אחד …

• שבת קו ע"ב · ח תנו רבנן: הצד צבי סומא וישן — חייב. חיגר, וזקן וחולה — …
• שבת קז ע"א · ה מתני׳ שמנה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן חייב, ושאר שקצים ורמשים, …
• שבת קז ע"ב · ח הצדן לצורך חייב וכו׳. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי …

הלכה כג צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב. נעלוהו שנים פטורין. אם אין אחד יכול …

• שבת קו ע"ב · י מתני׳ צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו — חייב. נעלו שנים — …
• שבת קו ע"ב · יב מתני׳ ישב האחד על הפתח ולא מילאהו, ישב השני ומילאהו — השני …
• שבת קז ע"א · א גמ׳ אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: נכנסה …

הלכה כד הצד צבי זקן או חיגר או חולה או קטן פטור. המפרק בהמה חיה ועוף …

• שבת קו ע"ב · ח תנו רבנן: הצד צבי סומא וישן — חייב. חיגר, וזקן וחולה — …
• שבת קו ע"ב · ט תנו רבנן: הצד חגבין, גזין, צרעין ויתושין בשבת — חייב, דברי רבי …
• שבת קז ע"א · ה מתני׳ שמנה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן חייב, ושאר שקצים ורמשים, …
• שבת קז ע"ב · ז והתניא: טפויין וביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״. והרי פרעוש דפרה …

הלכה כה רמשים המזיקין כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהן אע"פ שאינן ממיתין הואיל ונושכין מותר לצוד …

• שבת קז ע"א · ג אמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור …

הלכה א השוחט חייב ולא שוחט בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה ובהמה …

• שבת עה ע"א · ז והשוחטו. שוחט משום מאי חייב? רב אמר: משום צובע. ושמואל אמר: משום …
• שבת קז ע"ב · יא אמר שמואל: השולה דג מן הים, כיון שיבש בו כסלע — חייב. …
• שבת קז ע"ב · יב אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר …
• תענית כד ע"א · א יומא חד שמעיה דקא גריס, אמר שמואל: השולה דג מן הים בשבת, …

הלכה ב רמשים שהן פרין ורבין מזכר ונקבה או נהוין מן העפר כמו הפרעושין ההורג אותן …

• שבת קז ע"ב · ה ושאר שקצים כו׳. הא הורגן — חייב. מאן תנא? אמר רבי ירמיה: …
• שבת קז ע"ב · ז והתניא: טפויין וביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״. והרי פרעוש דפרה …

הלכה ג המפלה כליו בשבת מולל את הכנים וזורקן. ומותר להרוג את הכנים בשבת מפני שהן …

• שבת יב ע"א · ט תנו רבנן: אין פולין ברשות הרבים מפני הכבוד. כיוצא בו אמר רב …
• שבת יב ע"א · י תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין הורגין את המאכולת בשבת, דברי …

הלכה ד חיה ורמש שהן נושכין וממיתין ודאי כגון זבוב שבמצרים וצרעה שבנינוה ועקרב שבחדייב ונחש …

• שבת קכא ע"ב · ד ועל עקרב שלא תישך. אמר רבי יהושע בן לוי: כל המזיקין נהרגין …
• שבת קכא ע"ב · ה אמר רבי ירמיה: ומאן נימא לן דהא מתרצתא היא? דילמא משבשתא היא? …
• שבת קכא ע"ב · ט איבעיא להו: ״פגע בו כיוצא בו״ דשפיר עבד, או לא? תא שמע, …

הלכה ה המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב. וכן המעבד מן העור כדי לעשות קמיע …

• שבת עה ע"ב · ב והמולחו והמעבדו. היינו מולח והיינו מעבד! רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: …
• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• שבת עט ע"א · ג עור כדי לעשות כו׳. בעא מיניה רבא מרב נחמן: המוציא עור, בכמה? …
• שבת קג ע"ב · ז והתניא: הקודח כל שהוא חייב, המגרר כל שהוא, המעבד כל שהוא, הצר …

הלכה ו המפרק דוכסוסטוס מעל הקלף הרי זה תולדת מפשיט וחייב. (המפרק מן העור כדי לעשות …

• שבת עד ע"ב · ז תנו רבנן: התולש את הכנף והקוטמו והמורטו — חייב שלש חטאות. ואמר …
• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• בכורות כה ע"א · ו ותולש לאו היינו גוזז? והתניא: התולש את הכנף, והקוטמו, והמורטו — חייב …

הלכה ז המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב. והוא שיתכוין למדת אורכו ומדת רחבו ויחתוך …

• שבת עד ע"ב · ז תנו רבנן: התולש את הכנף והקוטמו והמורטו — חייב שלש חטאות. ואמר …
• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• ביצה לג ע"ב · ז לא קשיא: הא רבי אליעזר, הא רבנן. דתניא, רבי אליעזר אומר: נוטל …
• בכורות כה ע"א · ו ותולש לאו היינו גוזז? והתניא: התולש את הכנף, והקוטמו, והמורטו — חייב …

הלכה ח כל דבר שהוא ראוי למאכל בהמה כגון תבן ועשבים לחים והוצין וכיוצא בהן מותר …

• ביצה לג ע"ב · א אוכלי בהמה — אין בהן משום תקון כלי.
• ביצה לג ע"ב · ב איתיביה רב כהנא לרב יהודה: מטלטלין עצי בשמים להריח בהן, ולהניף בהן …

הלכה ט הכותב שתי אותיות חייב. המוחק כתב על מנת לכתוב במקום המחק שתי אותיות חייב. …

• שבת עה ע"ב · ד והכותב שתי אותיות. תנו רבנן: כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב …
• שבת קג ע"א · ח מתני׳ הכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין …
• שבת קד ע"ב · ח תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר, ארג חוט אחד והשלימו לבגד — …

הלכה י הכותב אות כפולה פעמים והוא שם אחד כמו דד תת גג רר שש סס …

• שבת קג ע"א · ח מתני׳ הכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין …
• שבת קג ע"ב · א תלמוד לומר: ״אחת״. הא כיצד, אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם …
• שבת קג ע"ב · ו רבי שמעון היינו תנא קמא? וכי תימא אל״ף אל״ף ד״אאזרך״ איכא בינייהו, …

הלכה יא הכותב אות אחת סמוך לכתב או כתב על גבי כתב והמתכוין לכתוב חי"ת וכתב …

• שבת קד ע"ב · א מתני׳ הכותב שתי אותיות בהעלם אחד — חייב. כתב בדיו בסם בסיקרא …
• שבת קד ע"ב · ב כתב במשקין במי פירות, באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים …

הלכה יב לקח גויל וכיוצא בו וכתב עליו אות אחת במדינה זו והלך באותו היום וכתב …

• שבת קד ע"ב · ט אמר רבי אמי: כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי — חייב, כתיבה …

הלכה יג הכותב אות אחת אף על פי שקורים ממנה תיבה שלימה פטור. כיצד כגון שכתב …

• שבת קד ע"ב · ב כתב במשקין במי פירות, באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים …
• שבת קד ע"ב · י תנא: הגיה אות אחת — חייב. השתא כתב אות אחת — פטור, …

הלכה יד הכותב בשמאלו או לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו פטור. איטר שכתב בימינו שהיא לו …

• שבת קג ע"א · ט גמ׳ בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך, אלא אשמאל אמאי? הא …
• שבת קד ע"ב · ב כתב במשקין במי פירות, באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים …

הלכה טו אין הכותב חייב עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד כגון דיו ושחור וסקרא וקומוס וקנקנתום …

• שבת קד ע"ב · א מתני׳ הכותב שתי אותיות בהעלם אחד — חייב. כתב בדיו בסם בסיקרא …
• שבת קד ע"ב · ב כתב במשקין במי פירות, באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים …

הלכה טז הכותב על בשרו חייב מפני שהוא עור אף על פי שחמימות בשרו מעברת הכתב …

• שבת קד ע"ב · א מתני׳ הכותב שתי אותיות בהעלם אחד — חייב. כתב בדיו בסם בסיקרא …
• גיטין יט ע"א · ח איתמר: המעביר דיו על גבי סיקרא, בשבת; רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי …

הלכה יז רושם תולדת כותב הוא. כיצד הרושם רשמים וצורות בכותל ובששר וכיוצא בהן כדרך שהציירין …

• שבת קג ע"א · ח מתני׳ הכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין …

הלכה א המבעיר כל שהוא חייב. והוא שיהא צריך לאפר. אבל אם הבעיר דרך השחתה פטור …

• שבת מא ע"א · י גמ׳ מאי קאמר? אמר רב אדא בר מתנא, הכי קאמר: המיחם שפינה …
• שבת קה ע"ב · ח אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במתקן, במקלקל מי שמעת ליה? אמר רבי …
• שבת קו ע"א · ב וכל המקלקלין פטורין. תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין …
• בבא קמא לד ע"ב · יז גמ׳ תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: כל המקלקלין פטורין, חוץ מחובל …
• סנהדרין פד ע"ב · יח הניחא למאן דאמר: מקלקל פטור, אלא למאן דאמר: חייב, מאי איכא למימר?

הלכה ב המכבה כל שהוא חייב אחד המכבה את הנר ואחד המכבה את הגחלת של עץ. …

• שבת כט ע"ב · יב מתני׳ המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים ומפני ליסטים, מפני …
• שבת לא ע"ב · ו כחס על הנר כו׳. רבי יוסי כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה …
• שבת מב ע"א · א מותר.
• שבת מב ע"א · ב למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה? והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת …
• ביצה כב ע"א · ו עולא איקלע לבי רב יהודה, קם שמעיה זקף לה לשרגא. איתיביה רב …
• זבחים צא ע"ב · טז לא קשיא; הא רבי יהודה, הא רבי שמעון. למימרא דשמואל כרבי שמעון …

הלכה ד מותר לעשות מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים כדי שלא תעבור הדליקה. אפילו …

• שבת קכ ע"א · ט מתני׳ רבי שמעון בן ננס אומר: פורסין עור של גדי על גבי …
• שבת קכא ע"א · ז מתני׳ כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה, ועל צואה …

הלכה ה תיבה שידה ומגדל שאחז בהן האור מביא עור גדי וכיוצא בו מדברים שאין האור …

• שבת קכ ע"א · ט מתני׳ רבי שמעון בן ננס אומר: פורסין עור של גדי על גבי …

הלכה ו טלית שאחז בה האור פושטה ומתכסה בה ואם כבתה כבתה. וכן ספר תורה שאחז …

• שבת קכ ע"א · י גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: טלית שאחז בה האור מצד אחד …
• שבת קכ ע"ב · ג תנו רבנן: נר שעל גבי טבלא — מנער את הטבלא והיא נופלת, …

הלכה ז נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עלינו. אבל …

• שבת קכא ע"א · ג מתני׳ גוי שבא לכבות — אין אומרים לו ״כבה״ ו״אל תכבה״, מפני …
• שבת קכא ע"א · ד גמ׳ אמר רבי אמי: בדליקה התירו לומר ״כל המכבה אינו מפסיד״. נימא …
• שבת קכא ע"א · ו אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה …
• יבמות קיד ע"א · א דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו, מייתי להו. אלמא קסבר: …
• יבמות קיד ע"א · ג תא שמע: גוי שבא לכבות — אין אומרים לו ״כבה״ ו״אל תכבה״, …
• יבמות קיד ע"א · ד אמר רבי יוחנן: בעושה על דעת אביו, דכוותיה גבי גוי דעושה על …
• כתובות ע ע"ב · יג והא אמר רבי אמי: בדליקה התירו לומר: ״כל המכבה אינו מפסיד״. בדליקה …

הלכה ח הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות מלאכות היא. ואף על פי שדבר זה עם …

• שבת צו ע"ב · א גמ׳ מכדי זריקה תולדה דהוצאה היא, הוצאה גופה היכא כתיבא? אמר רבי …

הלכה ט אין המוציא מרשות לרשות חייב עד שיוציא כשיעור המועיל. מרשות היחיד לרשות הרבים או …

• שבת ב ע"א · ג העני עומד בחוץ, ובעל הבית בפנים: פשט העני את ידו לפנים ונתן …
• עירובין נא ע"א · טו אמר רבי אחא בר יעקב: המעביר ארבע אמות ברשות הרבים אינו חייב …

הלכה י הזורק מרשות לרשות או המושיט הרי זה תולדת מוציא וחייב. וכן הזורק או המושיט …

• שבת צו ע"א · ד מתני׳ הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים, מרשות הרבים לרשות היחיד — חייב. …

הלכה יא המוציא מקצת החפץ מרשות משתי רשויות אלו לרשות שניה פטור. עד שיוציא את כל …

• שבת צא ע"ב · ו קופה שהיא מליאה כו׳. אמר חזקיה: לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין …

הלכה יב המוציא בין בימינו בין בשמאלו בין בתוך חיקו או שיצא במעות צרורין לו בסדינו …

• שבת צב ע"א · ה מתני׳ המוציא, בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפיו — …

הלכה יג אבל המוציא לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובכיס שתפור בבגדו ופי הכיס …

• שבת צב ע"א · ה מתני׳ המוציא, בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפיו — …

הלכה יד המוציא משאוי על ראשו. אם היה משאוי כבד כגון שק מלא או תיבה ומגדל …

• שבת ח ע"ב · טו אמר מר, ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני, מעני ונותן לבעל …
• שבת צב ע"א · ט אמר רב משום רבי חייא: המוציא משאוי בשבת על ראשו — חייב …
• עירובין צח ע"א · ח אי הכי, תוך ארבע אמות נמי נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות …

הלכה טו מותר לאדם לטלטל ברשות הרבים בתוך ארבע אמות על ארבע אמות שהוא עומד בצדן. …

• עירובין מח ע"א · יב ואמר רבא: מחלוקת להלך, אבל לטלטל דברי הכל: ארבע אמות — אין, …
• עירובין מח ע"א · יט לעולם באמה דידיה יהבינן ליה. ודקא קשיא לך: מאי טעמא לא קתני …

הלכה טז היו שנים מקצת ארבע אמות של זה לתוך ארבע אמות של זה מביאין ואוכלין …

• עירובין מה ע"א · כז היו שנים, מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה — מביאין …

הלכה יז לפיכך מותר לאדם לעקור חפץ מרשות הרבים וליתנו לחבירו שעמו בתוך ארבע אמות. וכן …

• עירובין צה ע"ב · ג וכן בנו — נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: …

הלכה א אין המוציא מרשות לרשות או המעביר ברשות הרבים חוץ לארבע אמות חייב עד שיעקור …

• שבת ד ע"א · י פשט העני את ידו: אמאי חייב? והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי …

הלכה ב ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. לפיכך אם עקר החפץ מיד אדם …

• שבת ה ע"א · יב אמר רבא: איכפל תנא לאשמעינן כל הני?! אלא אמר רבא: ידו של …

הלכה ג היה אוכל ויוצא מרשות לרשות וחישב להוציא האוכל שבפיו מרשות לרשות חייב. מפני שמחשבתו …

• עירובין צט ע"א · ה לא יעמוד אדם ברשות היחיד וכו׳. אמר רב יוסף: השתין ורק — …
• עירובין צט ע"א · ט בעי רבא: הוא ברשות היחיד ופי אמה ברשות הרבים, מהו? בתר עקירה …

הלכה ד היה עומד באחת משתי רשויות ופשט ידו לרשות שניה ונטל משם מים מעל גבי …

• שבת ה ע"ב · ג אלא אמר רבא: כגון שקלט מעל גבי גומא. גומא פשיטא! מהו דתימא …
• שבת ה ע"ב · ד ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: מים על גבי מים — היינו הנחתן. …
• שבת ה ע"ב · ה שמן שצף על גבי יין, מחלוקת רבי יוחנן בן נורי ורבנן. דתנן: …
• שבת צט ע"ב · יד אמר רבא: פשיטא לי מים על גבי מים — היינו הנחתן. אגוז …

הלכה ו במה דברים אמורים כשהיתה ידו למעלה משלשה. אבל היתה ידו בתוך שלשה סמוך לארץ …

• שבת צב ע"א · ד איפוך: ביד — חייב. והתנן: פשט בעל הבית את ידו לחוץ, ונטל …

הלכה ז היה עומד באחת משתי רשויות אלו ופשט חבירו יד מרשות שניה ונטל חפץ מיד …

• שבת ב ע"א · ו פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה …
• שבת ג ע"א · א בבא דרישא, פטור ומותר לא קתני. אלא בבא דסיפא, דפטור אבל אסור …
• שבועות ג ע"א · ח יציאות שבת שתים שהן ארבע: שתים – הוצאה דעני והוצאה דבעל הבית; …

הלכה ח היה עומד באחת משתי רשויות אלו ונתן חבירו חפץ בידו או על גביו ויצא …

• שבת ה ע"ב · ו אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: היה טעון אוכלים …
• שבת ה ע"ב · ז אמר אביי: והוא שעמד לפוש. ממאי — מדאמר מר תוך ארבע אמות …

הלכה ט וכן מי שהיתה חבילתו על כתפו ורץ בה אפילו כל היום אינו חייב עד …

• שבת קנג ע"ב · י אמר רב אדא בר אהבה: היתה חבילתו מונחת לו על כתיפו — …
• שבת קנג ע"ב · יא מאי טעמא? — כיון דלית ליה היכירא, אתי למיעבד עקירה והנחה. סוף …

הלכה י עקר החפץ מרשות הרבים והלך בו פחות מארבע אמות ועמד וחזר והלך פחות מארבע …

• שבת ה ע"ב · ז אמר אביי: והוא שעמד לפוש. ממאי — מדאמר מר תוך ארבע אמות …

הלכה יא היה קנה או רומח וכיוצא בו מונח על הארץ והגביה הקצה האחד והיה הקצה …

• שבת ח ע"ב · ט אמר רב יהודה: האי זירזא דקני, רמא וזקפיה רמא וזקפיה — לא …
• שבת צא ע"ב · י מתיב רב ביבי בר אביי: הגונב כיס בשבת — חייב, שכבר נתחייב …

הלכה יב עקר החפץ מזוית זו להניחו בזוית אחרת שנמצאת זו העקירה עקירה המותרת ונמלך בדרך …

• שבת ה ע"ב · ח מאי קא משמע לן? — שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך? הא …
• שבת קנג ע"ב · ט אמר רב פפא: כל שבגופו חייב חטאת — בחברו פטור אבל אסור, …
• כתובות לא ע"א · ז וכי האי גוונא מי חייב? והאמר רב סימון אמר רבי אמי אמר …
• כתובות לא ע"א · ח לא תימא על מנת להצניעו, אלא אימא על מנת להוציאו, הכא במאי …

הלכה יג הזורק חפץ מרשות לרשות או מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים וקודם שינוח קלטו …

• שבת קב ע"א · י אמר רבה: זרק ונחה בפי הכלב או בפי הכבשן — חייב. והאנן …
• עירובין צט ע"א · ז מחשבתו משויא ליה מקום. דאי לא תימא הכי, הא דאמר רבא: זרק …

הלכה יד הזורק חפץ מרשות לרשות והיה קשור בחבל ואגדו בידו. אם יכול למשוך החפץ אצלו …

• שבת קב ע"א · ב גמ׳ הא נחה — חייב? והלא נזכר, ותנן: כל חייבי חטאות אינן …

הלכה טו הזורק ונחה בתוך ידו של חבירו. אם עמד חבירו במקומו וקבלה הזורק חייב שהרי …

• שבת ה ע"א · יג אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: זרק חפץ ונח …
• שבת ה ע"א · יד אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: עמד במקומו וקיבל …
• שבת ה ע"א · טז מאי קמבעיא ליה? אמר רב אדא בר אהבה: ״שני כחות באדם אחד״ …
• כתובות לא ע"ב · ח רב אשי אמר: כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו. כדרבא. דאמר רבא: …

הלכה טז הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע אע"פ שעבר החפץ באויר רה"ר פטור. …

• שבת צז ע"א · יד ופליגא דרב חלקיה בר טובי, דאמר רב חלקיה בר טובי: תוך שלשה …
• שבת צז ע"א · טו תניא נמי הכי: בתוך שלשה — דברי הכל חייב, למעלה מעשרה — …
• שבת צז ע"א · כ תנו רבנן: מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע — רבי מחייב, …
• שבת צז ע"ב · יג תנו רבנן: הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע, ארבע אמות …
• שבת ק ע"א · יא אמר רבא: תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו. יתיב מרימר …
• עירובין צח ע"ב · ג ואלא הא דאמר רבא: תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה …

הלכה יח המושיט מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע חייב. ואפילו הושיט למעלה מאויר רשות …

• שבת צו ע"א · ה כיצד? שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו …

הלכה יט במה דברים אמורים כשהיו שתי רה"י באורך רה"ר כמו שהעגלות מהלכות ברה"ר זו אחר …

• שבת צו ע"א · ה כיצד? שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו …

הלכה כ שכח ופשט ידו והיא מלאה פירות והוציאה מחצר זו להכניסה לחצר שבצדה ונזכר קודם …

• שבת ג ע"א · ו בעא מיניה רב מרבי: הטעינו חבירו אוכלין ומשקין, והוציאן לחוץ, מהו? עקירת …
• שבת ג ע"ב · ח אדרבה, איפכא מסתברא! מבעוד יום, דאי שדי ליה לא אתי לידי חיוב …
• שבת ג ע"ב · יג ואיבעית אימא, לעולם לא קנסו, ולא קשיא: כאן לאותה חצר,

הלכה כא המתכוין לזרוק שמנה אמות ברה"ר ונח החפץ בסוף ארבע חייב שהרי נעשה כשיעור המלאכה …

• שבת צז ע"ב · יא פשיטא נתכוון לזרוק שמנה וזרק ארבע — הרי כתב ״שם״ משמעון. נתכוון …
• בבא קמא כו ע"ב · ח נתכוין לזרוק ארבע, וזרק שמנה; לענין נזקין – חייב. לענין ארבעה דברים …

הלכה כב זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. זרק חוץ לארבע אמות ונתגלגל …

• שבת ק ע"א · ט מתני׳ זרק לתוך ארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות — פטור. חוץ …
• שבת ק ע"א · י גמ׳ והא לא נח? אמר רבי יוחנן: והוא שנח על גבי משהו. …

הלכה א ארבע רשויות לשבת. רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית ומקום פטור. אי זו היא רה"ר …

• שבת ו ע"א · ט תנו רבנן, ארבע רשויות לשבת: רשות היחיד, ורשות הרבים, וכרמלית, ומקום פטור.
• שבת ו ע"א · י ואיזו היא רשות היחיד? — חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה, וכן …
• שבת ו ע"א · יא ואיזו היא רשות הרבים? סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין — זו היא …
• שבת ו ע"ב · ה ולחשוב נמי מדבר, דהא תניא: איזו היא רשות הרבים? — סרטיא ופלטיא …
• שבת צח ע"א · ב אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רב אבא, אמר רב הונא, אמר …
• שבת צט ע"א · ה אלא דקיימא לן דרך רשות הרבים שש עשרה אמה, אנן דגמרינן לה …
• עירובין ו ע"ב · ב וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא, הא בדלתות מיערבא, והאמר רבה בר …

הלכה ב אפילו כלים כגון ספינה או מגדל של עץ וכוורת וכיוצא בהן אם יש בהן …

• עירובין צ ע"ב · ב אמר ליה רב חייא בר יוסף לשמואל: הילכתא כוותך או הילכתא כרב? …
• עירובין צ ע"ב · ג אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף: ומודה רב שאם כפאה …

הלכה ג עובי הכתלים של רה"י כרה"י. לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן. אויר רה"י …

• שבת צט ע"ב · ז אמר עולא: קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?! איתמר …
• שבת צט ע"ב · ח בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנה חוליא והשלימה לעשרה — מהו? …

הלכה ד אי זו היא כרמלית תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יתר על כן …

• שבת ז ע"א · ג והכרמלית. אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו? כי אתא רב דימי אמר …
• שבת ז ע"א · ד כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בין העמודין נידון ככרמלית. מאי …
• שבת ז ע"א · ח אמר רבה דבי רב שילא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: …
• שבת ז ע"א · ט אלא מאי ״ותופסת עד עשרה״ — דעד עשרה הוא דהויא כרמלית, למעלה …
• שבת ק ע"ב · ב מתני׳ הזורק בים ארבע אמות — פטור. אם היה רקק מים, ורשות …
• עירובין כב ע"ב · ג איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה, אמר רבי …
• עירובין פז ע"א · טו במאי עסקינן? אילימא: באמת המים גופה, ואלא הא דכי אתא רב דימי …

הלכה ה אויר הכרמלית הרי הוא ככרמלית עד עשרה טפחים. ולמעלה מעשרה טפחים באויר הכרמלית הרי …

• שבת ק ע"ב · ז גמ׳ איתמר: ספינה, רב הונא אמר: מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא. …
• שבת ק ע"ב · ט רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא, קסברי …

הלכה ו בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית אפילו עמוק מאה אמה אם אין בו ארבעה. רה"ר …

• שבת ו ע"א · יב אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית — אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות …
• שבת ז ע"א · ה למאן דאמר בין העמודים, כל שכן איצטבא. למאן דאמר איצטבא — איצטבא …

הלכה ז אי זהו מקום פטור. מקום שיש בו פחות מארבעה על ארבעה וגובהו שלשה עד …

• שבת ז ע"א · ו אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: לבינה זקופה ברשות הרבים וזרק …
• שבת ז ע"א · ז אביי ורבא דאמרי תרוייהו: והוא שגבוהה שלשה, דלא דרסי לה רבים. אבל …

הלכה ח מקום שיש בגובהו תשעה טפחים מצומצמים לא פחות ולא יתר ברשות הרבים הרי הוא …

• שבת ח ע"א · ו אמר עולא: עמוד תשעה ברשות הרבים ורבים מכתפין עליו, וזרק ונח על …
• עירובין לג ע"א · ג כשרבים מכתפין עליו, וכדעולא. דאמר עולא: עמוד תשעה ברשות הרבים, ורבים מכתפין …

הלכה ט גג הסמוך לרה"ר בתוך עשרה טפחים הואיל ורבים מכתפין עליו אסור לטלטל בגג עד …

• עירובין עח ע"א · ה אמר רב הונא: עמוד ברשות הרבים, גבוה עשרה ורחב ארבעה, ונעץ בו …
• עירובין עח ע"א · ו אמר רב אדא בר אהבה: ובגבוה שלשה. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אף …
• עירובין עח ע"א · יא ואמאי, הא לא משתמש ליה? אלא מאי אית לך למימר — דמנח …

הלכה י חורי רה"י הרי הן כרה"י. אבל חורי רשות הרבים אינם כרה"ר אלא הרי הן …

• שבת ז ע"ב · ד אמר אביי: ואם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה, — מותר …
• שבת ק ע"א · ז אמר רב יהודה, אמר רב, אמר רבי חייא: זרק למעלה מעשרה, והלכה …
• עירובין ו ע"ב · ט כי אתא רב נחמן אמר: פניוה לעפרייהו. לימא קסבר רב נחמן: צריך …

הלכה יא רה"י ומקום פטור מותר לטלטל בכולן אפילו היה ארך כל אחת משתיהן כמה מילין …

• שבת ו ע"א · יב אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית — אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות …
• שבת ק ע"ב · ב מתני׳ הזורק בים ארבע אמות — פטור. אם היה רקק מים, ורשות …

הלכה יג כשם שאסור לטלטל בכל הכרמלית כך אסור להוציא ממנה לרה"י או לרשות הרבים או …

• שבת ו ע"א · יב אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית — אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות …

הלכה יד המוציא מרה"י לרה"י או מרה"ר לרה"ר וכרמלית באמצע פטור. וכן המושיט או הזורק מזו …

• שבת ד ע"א · י פשט העני את ידו: אמאי חייב? והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי …
• שבת צא ע"ב · ג מתני׳ המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה, בין שחזר והוציאן, בין שהוציאן אחר …
• שבת צא ע"ב · ה אלא אסקופה כרמלית, והא קא משמע לן: טעמא דנח בכרמלית, הא לא …

הלכה טו המוציא מרשות היחיד לרה"ר ועבר על מקום פטור שהיה ביניהן בהליכתו חייב. שמהלך אינו …

• שבת ו ע"א · ח אמר רבי יוחנן: ומודה בן עזאי בזורק. תניא נמי הכי: המוציא מחנות …
• שבת ח ע"ב · טו אמר מר, ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני, מעני ונותן לבעל …

הלכה טז עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בגובה הקצר שלו שלשה …

• שבת ק ע"א · ח אמר רב יהודה אמר רב: תל המתלקט עשרה מתוך ארבע, וזרק ונח …
• שבת קא ע"א · ד מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר …

הלכה יז נעץ קנה ברה"י אפילו גבוה מאה אמה וזרק מרה"ר ונח על גביו חייב. שרה"י …

• שבת ז ע"ב · י גופא. אמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד, וזרק ונח על גביו, …
• שבת ח ע"א · א אמר אביי: ברשות היחיד דכולי עלמא לא פליגי כדרב חסדא, אלא הכא …
• שבת ח ע"ב · יד אלא אסקופה מקום פטור בעלמא הוא — כגון דלית ביה ארבעה על …
• גיטין עט ע"א · כא והא דאמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל, וזרק ונח …

הלכה יח נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו פטור שאין רשות הרבים אלא …

• שבת ז ע"ב · ט וכי תימא מתניתין דלית בהו ארבעה על ארבעה, והאמר רב יהודה אמר …
• שבת ק ע"א · ה מתני׳ הזורק ארבע אמות בכותל, למעלה מעשרה טפחים — כזורק באויר. למטה …
• שבת ק ע"א · ו גמ׳ והא לא נח? אמר רבי יוחנן: בדבילה שמינה שנינו.
• שבת קא ע"א · ד מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר …

הלכה יט זרק קנה או רומח מרה"י ונתקע ברה"ר כשהוא עומד פטור. שהרי מקצתו במקום פטור. …

• שבת ח ע"א · ב אמר אביי: זרק כוורת לרשות הרבים, גבוהה עשרה ואינה רחבה ששה — …
• שבת ח ע"א · ג רבא אמר: אפילו אינה רחבה ששה — פטור. מאי טעמא? — אי …

הלכה כ בור תשעה ברה"ר ועקר חוליא מקרקעיתו והשלימו לעשרה. אע"פ שעקירת החפץ ועשיית המחיצה באין …

• שבת צט ע"ב · ז אמר עולא: קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?! איתמר …
• שבת צט ע"ב · ח בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנה חוליא והשלימה לעשרה — מהו? …

הלכה כא הזורק דף ונח על גבי יתדות ברה"ר ונעשה רה"י אפילו היה כלי על גבי …

• שבת צט ע"ב · יג כי קמיבעיא ליה לרבא כגון דזרק דף וחפץ על גביו, מאי? כיון …

הלכה כב בור שהוא עמוק עשרה ורחב שמנה ברה"ר וזרק מחצלת ברה"ר וחילקה הבור ברוחבו לשנים …

• שבת ק ע"א · ג אמר אביי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה שמנה, וזרק לתוכה מחצלת …

הלכה כג בור ברשות הרבים עמוק עשרה ורחב ארבעה. מילא מים וזרק לתוכו חפץ ונח על …

• שבת ק ע"א · ד ואמר אביי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים, וזרק …

הלכה כד רקק מים שהוא עובר ברשות הרבים ורבים מהלכין בו. אם אין בעומקו עשרה טפחים …

• שבת ח ע"ב · ו ולא תימא דחויי קא מדחינא לך, אלא דוקא קאמינא לך. דתנן: אם …
• שבת ק ע"ב · ב מתני׳ הזורק בים ארבע אמות — פטור. אם היה רקק מים, ורשות …
• שבת ק ע"ב · ד אביי אמר: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא הוי ארבע …

הלכה א עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה. ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא …

• עירובין צח ע"ב · יג מתני׳ עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. ברשות הרבים ומטלטל ברשות …
• עירובין קא ע"א · יב אמרו לו: מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים, ושהיו נועלין ומניחין את …

הלכה ב לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר. ברה"ר וישתה ברה"י. אלא א"כ הכניס ראשו ורובו …

• שבת יא ע"א · יא גמ׳ תנן התם: לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות …
• שבת יא ע"ב · ב איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: היא גופה …
• עירובין צט ע"א · יח מתני׳ לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתה …
• עירובין צט ע"א · כא איבעיא להו: כרמלית, מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: היא גופא …

הלכה ג עומד אדם ברה"ר וקולט מן האויר מן המים המקלחין מן הצנור או מן הכותל …

• עירובין צט ע"ב · ה מתני׳ קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים, ומן הצינור מכל מקום …
• עירובין צט ע"ב · ז תניא נמי הכי: עומד אדם ברשות היחיד ומגביה ידו למעלה מעשרה טפחים …
• עירובין צט ע"ב · ט מן הצינור מכל מקום שותה. תנא: אם יש בצינור ארבעה על ארבעה …

הלכה ו אין בעליון ארבעה ואין בתחתון ארבעה. משתמש בשניהן וכן בכל הכותל עד עשרה טפחים …

• עירובין צח ע"ב · יב אמר אביי: תחתון דאית ביה ארבעה, ועליון לית ביה ארבעה וחלון משלימתו …

הלכה ז כל זיז היוצא על אויר רה"ר שמותר להשתמש עליו. כשהוא משתמש בו אין נותנין …

• עירובין צח ע"ב · ו מתני׳ זיז שלפני חלון — נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת.
• עירובין צח ע"ב · ח אמר אביי: לעולם דמפיק לרשות הרבים, ומאי ״נותנין עליו״ דקתני, כלים הנשברים.

הלכה ח שני בתים בשני צדי רה"ר זרק מזו לזו למעלה מעשרה פטור. והוא שיהיו שניהם …

• שבת צז ע"א · טז אמר מר: אם היו רשויות שלו — מותר. לימא תהוי תיובתיה דרב, …
• עירובין פה ע"ב · ז אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא איתמר: שני בתים …
• עירובין פה ע"ב · ח אמר ליה: לאו מי אוקימנא דמדלי חד ומתתי חד, זימנין דמגנדר ונפיל, …

הלכה ט בור ברה"ר וחלון על גביו הבור וחולייתו מצטרפים לעשרה וממלאין ממנו בשבת. במה דברים …

• שבת צט ע"א · ז גמ׳ למה לי למיתני ״חולית הבור והסלע״? ליתני ״הבור והסלע״! מסייע ליה …
• עירובין צט ע"ב · י מתני׳ בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה עשרה טפחים, חלון שעל גביו ממלאין …
• עירובין צט ע"ב · יג אמר רב הונא: הכא במאי עסקינן? במופלגת מן הכותל ארבעה.

הלכה י אשפה ברה"ר גבוהה עשרה טפחים וחלון על גבה שופכין לה מים בשבת. במה דברים …

• עירובין צט ע"ב · טז אשפה ברשות הרבים וכו׳. ולא חיישינן שמא תנטל אשפה?
• עירובין צט ע"ב · כ לא קשיא: הא — דיחיד, הא — דרבים.

הלכה יא אמת המים שהיא עוברת בחצר אם יש בגובהה עשרה טפחים וברחבה ארבעה או יותר …

• עירובין יב ע"א · כג תנו רבנן: לשון ים הנכנס לחצר — אין ממלאין הימנו בשבת אלא …
• עירובין פו ע"א · יג אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה ״למטה …
• עירובין פו ע"א · יד אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו …
• עירובין פו ע"א · טו ותו, הא דאמר רב יהודה: ״למעלה — למעלה מן המים״. מאי שנא …
• עירובין פו ע"א · טז ואלא הא דאמר רב יהודה: קורה ארבע מתרת בחורבה, ורב נחמן אמר …
• עירובין פז ע"א · ט מתני׳ אמת המים שהיא עוברת בחצר — אין ממלאין הימנה בשבת, אלא …
• עירובין פז ע"א · יד תניא אידך: אמת המים העוברת בין החלונות, פחות משלשה — משלשל דלי …
• סוכה טז ע"א · יא תנן התם: בור שבין שתי חצירות — אין ממלאין ממנה בשבת אלא …

הלכה יב היה ברחבה יתר מעשר אמות אף על פי שאין בגובהה עשרה אין ממלאין ממנה …

• עירובין יב ע"א · יב כי סליק רבי זירא מימי פרשה: ברוח אחת בארבעה, משתי רוחות — …

הלכה יג והיאך מעמידין את המחיצה במים. אם היתה למעלה מן המים צריך שיהיה טפח מן …

• שבת קא ע"ב · א אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים. ואמאי, הא איכא בקיעת דגים? …
• עירובין יב ע"א · יז כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? אמר ליה: …
• עירובין מז ע"ב · יז תני רבי חייא: חרם שבין תחומי שבת — צריך

הלכה טו כצוצרה שהיא למעלה מן הים וחלון בתוכה על גבי המים. אין ממלאים ממנה בשבת …

• עירובין פז ע"ב · טו מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם …
• עירובין פח ע"א · ו איכא דאמרי, אמר רבה בר רב הונא: לא תימא למלאות הוא דשרי, …

הלכה טז חצר שהיא פחותה מארבע אמות על ארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת מפני …

• עירובין פח ע"א · טז מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות — אין שופכין בתוכה מים בשבת, …
• עירובין פח ע"א · יט החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות. וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן …
• עירובין פח ע"ב · ב רבי זירא אמר: ארבע אמות — תיימי, פחות מארבע אמות — לא …
• עירובין פח ע"ב · יד תנא: במה דברים אמורים — בימות החמה, אבל בימות הגשמים — שופך …
• עירובין פח ע"ב · כ אמר אביי: הילכך, אפילו כור ואפילו כוריים.

הלכה יז היתה העוקה פחותה מסאתים שופכין לה במלואה. היתה מחזקת סאתים שופכין לה אפילו ששים …

• עירובין פח ע"ב · ב רבי זירא אמר: ארבע אמות — תיימי, פחות מארבע אמות — לא …
• עירובין פח ע"ב · יד תנא: במה דברים אמורים — בימות החמה, אבל בימות הגשמים — שופך …
• עירובין פח ע"ב · כ אמר אביי: הילכך, אפילו כור ואפילו כוריים.

הלכה יח ביב ששופכין לו מים והן נזחלין והולכין תחת הקרקע ויוצאין לרה"ר. וכן צנור ששופכין …

• עירובין פח ע"א · יח רבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים …

הלכה יט בד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע. שסתם צנורות מקלחין הן …

• שבת ק ע"ב · יא אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: לרב חסדא …

הלכה כ לא ימלא אדם מים מן הים והוא בתוך הספינה אלא אם כן עשה מקום …

• שבת ק ע"ב · ז גמ׳ איתמר: ספינה, רב הונא אמר: מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא. …
• שבת ק ע"ב · ט רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא, קסברי …
• שבת קא ע"א · א רבי יהודה אומר: עמוקה עשרה, ואין גבוהה עשרה — מטלטלין מתוכה לים, …

הלכה כא הקורא בספר בכרמלית ונתגלגל מקצת הספר לרה"ר ומקצתו בידו. אם נתגלגל לחוץ לארבע אמות …

• שבת ה ע"ב · א היה קורא בספר על האיסקופה ונתגלגל הספר מידו — גוללו אצלו. היה …
• עירובין צח ע"א · ה אלא אמר אביי: הכא באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה.
• עירובין צח ע"ב · ד אלא: כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא, והכי קתני: במה דברים אמורים …

הלכה כב המעביר קוץ כדי שלא יזוקו בו רבים. אם היה ברה"ר מוליכו פחות מארבע אמות. …

• שבת צד ע"ב · ב ההוא שכבא דהוה בדרוקרת, שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר …
• שבת קמא ע"א · ח אמר רב יהודה: מאן דסחי במיא — לינגיב נפשיה ברישא והדר ליסליק, …

הלכה א מקום שלא הוקף לדירה אלא שיהיה תשמישו לאויר כגון גנות ופרדסים וכגון המקיף מקום …

• שבת ז ע"א · א כגון דאית לה מחיצות. וכי הא דאמר עולא אמר רבי יוחנן: קרפף …
• עירובין סז ע"ב · ו אמר עולא אמר רבי יוחנן: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, …

הלכה ב וכן עמוד שגבוה עשרה טפחים ורחב עד בית סאתים מטלטלין על כולו. היה רחב …

• עירובין סז ע"ב · ז מתיב רב הונא בר חיננא: סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה — …
• עירובין סז ע"ב · יא רב אשי אמר: לעולם ארישא, הן אמרו והן אמרו.

הלכה ד מקום שלא הוקף לדירה שיש בו בית סאתים אם היה ארכו פי שנים כרחבו …

• עירובין כב ע"א · יז כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל אויר שתשמישו לדירה, כגון דיר …
• עירובין כג ע"ב · ג וכמה שיעור סאתים? כחצר המשכן.
• עירובין כג ע"ב · יא ותרוייהו לקולא. וצריכא, דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי, הוה אמינא עד דאיכא …
• סוכה כה ע"א · ג תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה, והוא מארבע אמות עד בית …

הלכה ה מקום שהוקף שלא לשם דירה אם פרץ בו פרצה יתר על עשר אמות בגובה …

• עירובין כב ע"א · יז כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל אויר שתשמישו לדירה, כגון דיר …
• עירובין כד ע"א · ז אמר רב נחמן אמר שמואל: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, …
• עירובין כד ע"א · ט אמר ליה, לאו היינו דתנן: כל כלי בעלי בתים, שיעורן כרמונים.

הלכה ו מקום יתר מבית סאתים שהוקף לדירה אם נזרע רובו הרי הוא כגנה ואסור לטלטל …

• עירובין כד ע"א · ד ורב ירמיה מדיפתי מתני לקולא: הא מיעוטא — שרי, אמר רב הונא …
• עירובין כד ע"א · ה נטע רובו — הרי הוא כחצר, ומותר. אמר רב יהודה אמר אבימי: …
• עירובין כד ע"א · כ אמר להו רב אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא: הכי אמרינן משמיה …
• עירובין כד ע"ב · א אמר אמימר: והוא דחזיין לתשמישתא, אבל לא חזיין לתשמישתא — לא.
• עירובין כד ע"ב · ג ולאו מילתא היא, מידי דהוה אכריא דפירי.
• בבא בתרא כד ע"ב · ו ומנא תימרא דשאני בין זרעין לאילנות? דתניא: קרפף יותר מבית סאתים שהוקף …

הלכה ז מקום שהוקף שלא לשם דירה שיש בו בית שלש סאין וקירו בו בית סאה …

• עירובין כה ע"א · כד קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה. רבא אמר: אויר קירויו מייתרו. …
• עירובין כה ע"ב · ב אמר רבי זירא: ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאסור. מאי טעמא? הואיל …

הלכה ח היה יתר מבית סאתים ובא למעטו באילנות אינו מיעוט. בנה בו עמוד בצד הכותל …

• עירובין כה ע"א · ב קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו, מיעטו באילנות — …
• עירובין כה ע"א · ג בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה — הוי מיעוט. פחות משלשה …
• עירובין כה ע"א · ה הרחיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה — הועיל. פחות משלשה — לא …

הלכה י רחבה שאחורי בתים יתירה על בית סאתים אין מטלטלין בה אלא בארבע. ואפילו היה …

• עירובין כד ע"א · טז אמר רב כהנא: רחבה שאחורי הבתים — אין מטלטלין בו אלא בארבע …
• עירובין כד ע"א · יז ואמר רב נחמן: אם פתח לו פתח — מותר לטלטל בכולו, פתח …

הלכה יא רחבה הפתוחה למדינה מצד אחד ומצד אחר פתוחה לשביל המגיע לנהר. עושה לה לחי …

• עירובין כד ע"ב · ט אלא אמר רבא: עבדינן ליה לחי לפיתחא דמתא, דמגו דמהני ליה לחי …
• עירובין כד ע"ב · י הלכך: טלטולי במתא גופה — שרי. טלטולי ברחבה גופה — שרי. ממתא …

הלכה יב יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אם יש בה עד בית סאתים מותר …

• עירובין טז ע"ב · כה וחכמים אומרים: אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן, ובלבד שלא …
• עירובין טז ע"ב · כז דרש רב נחמן משום רבינו שמואל: יחיד — נותנין לו בית סאתים, …

הלכה יג שלשה שהקיפו כדי צרכן וקנו שביתה ואחר כך מת אחד מהן הרי הם מותרין …

• עירובין יז ע"א · ו איתמר: שלשה ומת אחד מהן, שנים ונתוספו עליהן — רב הונא ורבי …

הלכה יד שלשה מקומות המוקפין שלא לשם דירה זה בצד זה ופתוחים זה לזה שנים החיצונים …

• עירובין צג ע"א · יא אמר רב יהודה: שלשה קרפיפות זה בצד זה, ושנים החיצונים מגופפים, והאמצעי …
• עירובין צג ע"א · טז והלכתא בעיין לקולא.

הלכה טו כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת …

• עירובין כו ע"א · ד אמר ליה רב פפא לרבא: והאמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה …
• עירובין כו ע"א · ה ואמר רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והאמר רב הונא: מחיצה העשויה …
• עירובין צג ע"ב · ט דרש מרימר: גידוד חמשה ומחיצה חמשה — מצטרפין. אשכחיה רבינא לרב אחא …
• סוכה כד ע"ב · י גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב: כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח …
• גיטין טו ע"ב · י דרש מרימר: גידוד חמשה ומחיצה חמשה – מצטרפין. והלכתא: מצטרפין.

הלכה טז כל מחיצה שיש בה פרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה. אבל אם היה פרוץ …

• עירובין י ע"ב · כ אם יש לו צורת הפתח, אף על פי שרחב מעשר — אינו …
• עירובין יא ע"א · יד ואמר ריש לקיש: כדרך שהתירו לו לענין כלאים כך התירו לו לענין …
• עירובין טו ע"ב · יא כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת, מפני שהיא כפתח. יתר מכאן — …
• עירובין טו ע"ב · יב גמ׳ איתמר, פרוץ כעומד — רב פפא אמר: מותר, רב הונא בריה …

הלכה יח כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחבירו שלשה טפחים. או שהקיף בחבלים ואין …

• עירובין טז ע"ב · ח מתני׳ מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה, וזה למעלה מזה, ובלבד שלא …
• עירובין טז ע"ב · יא בשיירא דברו, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: לא דברו בשיירא, אלא בהווה.
• עירובין טז ע"ב · יב כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב — אינה מחיצה, דברי רבי …
• עירובין יז ע"א · ד אמר רב אשי: מאי קשיא? דילמא הכי קאמר: הוצרכו לשש והקיפו בשבע …

הלכה יט צורת פתח האמורה בכל מקום היא אפילו קנה וכיוצא בו מכאן וקנה מכאן וקנה …

• עירובין יא ע"ב · ט ואמר רב חסדא: צורת הפתח שאמרו, צריכה שתהא בריאה כדי להעמיד בה …
• עירובין יא ע"ב · יב תנא: צורת הפתח שאמרו, קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן. צריכין …

הלכה כ פתח שצורתו כיפה אם יש באורך רגלי הכיפה עשרה טפחים הרי זה צורת פתח. …

• עירובין יא ע"א · טו במאי עסקינן? אילימא מן הצד, והאמר רב חסדא: צורת הפתח שעשאה מן …

הלכה כא בכל עושין מחיצה בין בכלים בין באוכלים בין באדם אפילו בבהמה ושאר מיני חיה …

• בבא בתרא כ ע"ב · ד ואמר רב: בכל עושין מחיצה, חוץ ממלח ורבב. ושמואל אמר: אפילו מלח. …

הלכה כב מחיצה העומדת מאליה הרי זו כשרה. ומחיצה הנעשית בשבת הרי זו מחיצה. ואם נעשית …

• שבת קא ע"ב · ד וכן מחצלות הפרוסות לרשות הרבים — מערבין ומטלטלין מזו לזו. נגללו — …
• עירובין טו ע"א · י תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית …
• עירובין טו ע"א · יב אלא: במחיצות כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, כי פליגי — בלחי. …
• עירובין יט ע"ב · ט אריך יותר בתל חיצת חצר שיבשה סימן. בעא מיניה אביי מרבה: האריך …
• עירובין יט ע"ב · יא אי הכי, האי ״ובלבד שירבה בפסין״, ״עד שירבה פסין״ מיבעי ליה! תני …
• עירובין כה ע"א · יט ואלא לענין שבת, הוי מחיצה הנעשה בשבת.

הלכה כג מותר לעשות מחיצה של בני אדם בשבת שיעמוד זה בצד זה ובלבד שלא ידעו …

• עירובין מג ע"ב · יז אמר לו: עשה לו מחיצה של בני אדם, ויכנס.
• עירובין מד ע"ב · ב אדם אאדם נמי לא קשיא: כאן — לדעת, כאן — שלא מדעת.
• עירובין מד ע"ב · ה הנהו בני גננא דאעילו מיא במחיצה של בני אדם. נגדינהו שמואל. אמר: …
• עירובין מד ע"ב · ו הנהו זיקי דהוה שדיין בריסתקא דמחוזא, בהדי דאתא רבא מפירקיה, אעלינהו ניהליה. …

הלכה כד אילן שהוא מיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים ממלא …

• עירובין צט ע"ב · כא מתני׳ אילן שהיה מיסך על הארץ, אם אין גופו גבוה מן הארץ …
• עירובין צט ע"ב · כג גמ׳ אמר רב הונא בריה דרב יהושע: אין מטלטלין בו יתר מבית …
• סוכה כד ע"ב · יד תא שמע: אילן המיסך על הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ …

הלכה ב היאך מתירין מבוי הסתום. עושה לו ברוח רביעית לחי אחד או עושה עליו קורה …

• שבת קיז ע"א · ד ולהיכן מצילין אותן וכו׳. היכי דמי מפולש, היכי דמי שאינו מפולש? אמר …
• שבת קיז ע"ב · א אלא אמר רב אשי: שלש מחיצות ולחי אחד — זה מבוי שאינו …
• עירובין יא ע"ב · כב אמר רב יהודה, הכי קאמר: הכשר מבוי סתום כיצד? בית שמאי אומרים: …

הלכה ג והיאך מתירין מבוי מפולש. עושה לו צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן. ומבוי …

• עירובין ו ע"א · ה אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום …
• עירובין ו ע"ב · ד אמר רב יהודה, הכי קאמר: כיצד מערבין מבואות המפולשין לרשות הרבים, עושה …
• עירובין ו ע"ב · ה איתמר. רב אמר: הילכתא כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כחנניה.
• עירובין ז ע"א · יב יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר, אמר רב יהודה אמר …
• עירובין ז ע"א · יג אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן, או בקעה מכאן ובקעה מכאן — עושה …

הלכה ד מבוי שהוא שוה מתוכו ומדרון לרשות הרבים או שוה לרה"ר ומדרון לתוכו אינו צריך …

• שבת ק ע"א · ח אמר רב יהודה אמר רב: תל המתלקט עשרה מתוך ארבע, וזרק ונח …

הלכה ה מבוי שצדו אחד כלה לים וצדו אחד כלה לאשפה של רבים אינו צריך כלום. …

• עירובין ח ע"א · ט אלמא שני בין אשפה דרבים לאשפה דיחיד.
• עירובין ח ע"א · יב אמר רב יוסף בר אבדימי, תנא: וחכמים אוסרין; אמר רב נחמן: הלכה …

הלכה ז אין המבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ויהיה ארכו …

• שבת קל ע"ב · ט אמר ליה רב חנינא חוזאה לרבה: מאי שנא כי עירבו חצירות עם …
• עירובין ה ע"א · ט אמר אביי: מנא אמינא לה — דתניא: אין מבוי ניתר בלחי וקורה …
• עירובין ה ע"א · יא וכי תימא דפתח לה בדופן האמצעי, והאמר רב נחמן: נקיטינן, איזהו מבוי …
• עירובין יב ע"ב · טז אמר רב נחמן: נקטינן, איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה — כל שארכו …
• עירובין עג ע"ב · יח גופא, אמר רב: אין מבוי ניתר בלחי וקורה

הלכה ח חצר שארכה יתר על רחבה הרי היא כמבוי וניתרת בלחי או קורה. ומבוי שאין …

• עירובין יב ע"ב · טז אמר רב נחמן: נקטינן, איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה — כל שארכו …

הלכה ט מבוי שאין ברחבו שלשה טפחים אינו צריך לא לחי ולא קורה ומותר לטלטל בכולו. …

• עירובין ה ע"א · ג ואיבעית אימא, דכולי עלמא קורה משום היכר, והכא — בהיכר של מטה …
• עירובין יב ע"א · ז וכמה? אמר רב אחלי: ואיתימא רב יחיאל: עד ארבעה.
• עירובין יב ע"ב · ב אמר רב יהודה: מבוי שלא נשתתפו בו, הכשירו בלחי, הזורק לתוכו — …
• עירובין כה ע"א · יג ורב ששת אמר: אף בשבת נמי לא הועיל. תסתיים.
• עירובין כה ע"א · יד אמר רב חסדא: ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל …

הלכה י שני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם כיצד מכשיר ביניהם. עושה דלתות מכאן ודלתות …

• שבת ו ע"א · טז אמר מר: ״זו היא רשות היחיד״. למעוטי מאי? למעוטי הא דרבי יהודה. …
• עירובין ז ע"א · יב יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר, אמר רב יהודה אמר …
• עירובין ז ע"א · יג אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן, או בקעה מכאן ובקעה מכאן — עושה …

הלכה יא מותר לטלטל במבוי תחת הקורה או בין הלחיים. במה דברים אמורים בשהיה סמוך לרה"ר. …

• עירובין ה ע"א · ב לא, דכולי עלמא קסברי מותר להשתמש תחת הקורה, ובהא קא מיפלגי: מר …
• עירובין ח ע"ב · יא איבעיא להו: מהו להשתמש תחת הקורה? רב ורבי חייא ורבי יוחנן אמרו: …
• עירובין ט ע"א · ז אמר אביי: מסתברא מילתיה דרבי יוחנן תחת הקורה, אבל בין לחיין אסור. …
• עירובין ט ע"א · יב ורבא — התם דפתוח לכרמלית.

הלכה יב בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ואפילו באיסורי הנייה עכומ"ז עצמה …

• עירובין יד ע"ב · י מתני׳ לחיין שאמרו — גובהן עשרה טפחים, ורחבן ועוביין כל שהוא. רבי …
• עירובין טו ע"א · כ מתני׳ בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים, ורבי מאיר …
• עירובין פ ע"ב · ג אתמר, רב חייא בר אשי אמר: עושין לחי אשירה. ורבי שמעון בן …

הלכה יג בכל עושין קורה אבל לא באשרה לפי שיש לרוחב הקורה שיעור. וכל השיעורין אסורים …

• עירובין יג ע"ב · טו מתני׳ הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח. ואריח, חצי לבנה של שלשה …
• עירובין יג ע"ב · טז רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח. רבי יהודה אומר: רחבה …
• עירובין פ ע"ב · ד מאן דאמר קורה — כל שכן לחי, ומאן דאמר לחי — אבל …
• בבא בתרא ג ע"ב · ו תא שמע: הקורה שאמרו – רחבה כדי לקבל אריח, והאריח – חצי …

הלכה יד כמה יהיה פתח המבוי ויהיה די להכשירו בלחי או קורה. גבהו אין פחות מעשרה …

• עירובין ב ע"א · א מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה — ימעט. רבי יהודה אומר: אינו …
• עירובין י ע"א · יא והרחב מעשר ימעט. אמר אביי, תנא: והרחב מעשר ימעט, רבי יהודה אומר: …
• עירובין י ע"ב · כ אם יש לו צורת הפתח, אף על פי שרחב מעשר — אינו …
• סוכה ב ע"א · ג גמ׳ תנן התם: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה — ימעט. רבי יהודה …

הלכה טו וכן אם היה בקורה של מבוי כיור וציור עד שיהיו הכל מסתכלין בה אע"פ …

• עירובין ג ע"א · יב מאי אמלתרא? רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר: קיני. כי אתא …
• עירובין ה ע"א · ג ואיבעית אימא, דכולי עלמא קורה משום היכר, והכא — בהיכר של מטה …

הלכה טז מבוי שהיה גובהו מן הארץ עד קרקעית קורה עשרים אמה ועובי הקורה למעלה מעשרים …

• עירובין ג ע"א · טז מקצת קורה בתוך עשרים, ומקצת קורה למעלה מעשרים, מקצת סכך בתוך עשרים, …
• עירובין ג ע"א · כז מאי הוי עלה? רבה בר רב עולא אמר: זה וזה — פסול. …
• עירובין ד ע"ב · יט אלא: רחבו בכמה? רב יוסף אמר: טפח, אביי אמר: ארבעה.
• עירובין ה ע"א · ה היה פחות מעשרה טפחים וחקק בו להשלימו לעשרה, כמה חוקק? כמה חוקק?! …

הלכה יז נפרץ בו פרצה מצדו כלפי ראשו אם נשאר עומד בראשו פס רוחב ארבעה טפחים …

• שבת קמא ע"א · טו אמר רבא: לא ליתיב איניש אפומיה דליחייא, דילמא מיגנדרא ליה חפץ ואתי …
• עירובין ה ע"א · ו לימא בדרבי אמי ורבי אסי קמיפלגי, דאיתמר: מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו, …
• עירובין ו ע"א · א מצידו — בעשר, מראשו — בארבעה.

הלכה יח נפרץ המבוי במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר הרי זה אסור מפני שהוא מבוי …

• עירובין ז ע"ב · א דאי דרב — קשיא דרב אדרב בתרתי: דאמר רב ירמיה בר אבא …
• עירובין ז ע"ב · ד דרב אדרב נמי לא קשיא: כאן — שעירבו בני חצר עם בני …
• עירובין ח ע"א · ג בעירבו — קמיפלגי בדרב יוסף. דאמר רב יוסף: לא שנו אלא שכלה …
• עירובין ח ע"א · ד אמר רבה: הא דאמרת ״לאמצע רחבה מותר״, לא אמרן אלא זה שלא …
• עירובין ח ע"א · ה אמר רב משרשיא: הא דאמרת ״זה שלא כנגד זה מותר״, לא אמרן …
• עירובין ח ע"א · יט והא נמי תנינא: חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו, רשות …
• עירובין צה ע"א · יד ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש. וחכמים אוסרין.

הלכה יט מבוי שהיו לו שבילים מצד זה ושבילים מצד אחר שנמצאו מפולשין לרה"ר אע"פ שאינן …

• עירובין ו ע"א · ה אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום …
• עירובין ח ע"ב · ו אלא אמר רבא: עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא, ואידך גיסא מישתרו …

הלכה כ מבוי שצדו אחד ארוך וצדו השני קצר מניח את הקורה כנגד הקצר. העמיד לחי …

• עירובין ח ע"ב · ז אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב …
• עירובין יד ע"ב · יד תנא עשה לחי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי. פשיטא! אלא …

הלכה כא מבוי שהוא רחב עשרים אמה עושה פס גבוה עשרה טפחים במשך ארבע אמות שהוא …

• עירובין י ע"ב · א עושה פס גבוה עשרה במשך ארבע אמות, ומעמידו לארכו של מבוי.
• עירובין י ע"ב · ב אי נמי כדרב יהודה, דאמר רב יהודה: מבוי שהוא רחב חמש עשרה …
• עירובין י ע"ב · ד לעולם אימא לך הוי עומד, ושאני הכא, דאתי אוירא דהאי גיסא ואוירא …
• עירובין י ע"ב · ח אין הכי נמי, וכולי האי לא אטרחוה רבנן.

הלכה כב לחי הבולט מדפנו של מבוי כשר. ולחי העומד מאליו אם סמכו עליו מקודם השבת …

• עירובין ה ע"ב · א פחות מארבע אמות — נידון משום לחי, ואין צריך לחי אחר להתירו. …
• עירובין ה ע"ב · ג אמר רב פפא: דמוקי ליה לאידך גיסא. רב הונא בריה דרב יהושע …
• עירובין ה ע"ב · ט רב אשי אמר: אפילו תימא במבוי שמונה נמי לא צריך לחי, מה …
• עירובין ט ע"ב · ה איתמר: נראה מבפנים ושוה מבחוץ — נידון משום לחי. נראה מבחוץ ושוה …
• עירובין יד ע"ב · טו אמר רבא: עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה, או שהפליגו מן …
• עירובין טו ע"א · ב היכא דלא סמכינן עליה מאתמול, כולי עלמא לא פליגי דלא הוי לחי. …
• סוכה יט ע"א · ז דאתמר: נראה מבחוץ ושוה מבפנים, נידון משום לחי. ולחי היינו פצימין.

הלכה כג קורה שפירס עליה מחצלת הרי ביטלה שהרי אינה ניכרת. לפיכך אם היתה המחצלת מסולקת …

• עירובין ח ע"ב · יח רבא אמר: לדברי האוסר נמי אסור — בעינן קורה על גבי מבוי, …
• עירובין יד ע"א · ד אמר רב ששת: הניח קורה על גבי מבוי, ופרס עליה מחצלת והגביה …

הלכה כד קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל השני וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל …

• עירובין ט ע"א · א משוכה או תלויה, פחות משלשה — אין צריך להביא קורה אחרת. שלשה …
• עירובין ט ע"א · ה רב אשי אמר: משוכה והיא תלויה, והיכי דמי? כגון שנעץ שתי יתידות …
• עירובין יד ע"א · ה תנו רבנן: קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה, וכן שתי …
• סוכה יח ע"א · ז מאי טעמיה דמאן דאמר יש לבוד באמצע — דתניא: קורה היוצאה מכותל …

הלכה כה וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח …

• עירובין יד ע"א · ז וכן שתי קורות המתאימות, לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי …
• עירובין יד ע"א · ט היו אחת למעלה ואחת למטה, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: רואין את …
• סוכה כב ע"ב · ב וכן שתי קורות המתאימות, לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי …
• סוכה כב ע"ב · ד היו אחת למעלה ואחת למטה, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: רואין העליונה …

הלכה כו היתה הקורה עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה. עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. …

• עירובין יד ע"א · טז עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה. פשיטא! קא משמע לן כדרבי זירא. …
• עירובין יד ע"א · יח עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. הא תו למה לי? סיפא איצטריכא …

הלכה כז באר שעשה לה שמונה פסין מארבע זויות שני פסין דבוקין בכל זוית הרי אלו …

• עירובין יז ע"ב · טו מתני׳ עושין פסין לביראות.
• עירובין יז ע"ב · יז גובהן עשרה טפחים, ורוחבן ששה ועוביים כל שהוא. וביניהן כמלא שתי רבקות …
• עירובין יז ע"ב · יח רבי יהודה אומר: של ארבע, קשורות ולא מותרות, אחת נכנסת ואחת יוצאת.
• עירובין יט ע"א · ג מדת הקדוש ברוך הוא, אדם מתחייב הריגה למקום — שותק, שנאמר: ״לך …

הלכה כח היה במקום אחד מן הזויות או בכל זוית מארבעתן אבן גדולה או אילן או …

• עירובין יט ע"א · כא וביניהן כמלוא שתי וכו׳. פשיטא, כיון דתנא ליה דקשורות הוו — אנן …

הלכה כט מותר להקריב ארבע הזויות האלו לבאר. והוא שתהיה פרה ראשה ורובה לפנים מן הפסין …

• עירובין יז ע"ב · יט מותר להקריב לבאר, ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה.
• עירובין יז ע"ב · כ מותר
• עירובין יט ע"א · יא מתקיף לה רב כהנא: השתא דאמרת ״הפושעים״ — דפשעי ואזלי, אלא מעתה …
• עירובין כ ע"א · יב אמר רבי אלעזר: הזורק לבין פסי הביראות חייב. פשיטא, אי לאו מחיצה …

הלכה ל לא התירו הפסים האלו אלא בארץ ישראל ולבהמת עולי רגלים בלבד והוא שיהיה באר …

• עירובין כ ע"ב · ג כל היכא דקא נקיט מנא ולא נקיט לה — לא תיבעי לך …
• עירובין כ ע"ב · ו הא אתמר עלה: אמר אביי, הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה …
• עירובין כ ע"ב · ט אלא: זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה, וקא מעייל מרשות הרבים לרשות …
• עירובין כב ע"ב · כב רבי יהודה בן בבא אומר: אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, …

הלכה לא וכן בור הרבים ובאר היחיד אפילו בארץ ישראל אין ממלאין מהן אלא אם כן …

• עירובין כב ע"ב · כב רבי יהודה בן בבא אומר: אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, …

הלכה לב הממלא לבהמתו בין הפסים ממלא ונותן בכלי לפניה. ואם היה אבוס ראשו נכנס לבין …

• עירובין כ ע"ב · ג כל היכא דקא נקיט מנא ולא נקיט לה — לא תיבעי לך …
• עירובין כ ע"ב · ו הא אתמר עלה: אמר אביי, הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה …
• עירובין כ ע"ב · ט אלא: זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה, וקא מעייל מרשות הרבים לרשות …

הלכה לג הזורק מרה"ר לבין הפסין חייב הואיל ויש בכל זוית וזוית מחיצה גמורה שיש בה …

• שבת ו ע"ב · ג אמר מר: ״זו היא רשות הרבים״. למעוטי מאי? למעוטי אידך דרבי יהודה. …
• עירובין יט ע"ב · יב איכא דאמרי: אמר ליה, תניתוה: ״ובלבד שירבה בפסין״. מאי לאו דמפיש ועביד …
• עירובין יט ע"ב · יג הכי נמי מסתברא, מדקתני ״ובלבד שירבה בפסין״. שמע מינה.
• עירובין יט ע"ב · יד בעא מיניה אביי מרבה: יותר משלש עשרה אמה ושליש לרבי יהודה מהו? …
• עירובין כב ע"א · יט מתני׳ רבי יהודה אומר: אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן — יסלקנה …

הלכה לד חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה. …

• עירובין יט ע"ב · ה בבור שתים עשרה — דכולי עלמא לא פליגי דבעינן פשוטין.
• עירובין יט ע"ב · ז ורב פפא מאי קא משמע לן? תנינא?!
• עירובין יט ע"ב · ט אריך יותר בתל חיצת חצר שיבשה סימן. בעא מיניה אביי מרבה: האריך …
• עירובין יט ע"ב · יא אי הכי, האי ״ובלבד שירבה בפסין״, ״עד שירבה פסין״ מיבעי ליה! תני …
• עירובין כ ע"א · ח בעי רבין: יבשו מים בשבת ובאו בשבת מהו? אמר ליה אביי: יבשו …
• עירובין צה ע"א · ז אמר רב ששת: לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, …
• עירובין צה ע"א · ח איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: הלכה כרבי יוסי, ושמואל אמר: הלכה …

הלכה לה אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה ואע"פ שהיא בת שלש מחיצות ותקרה. שאנו רואין כאילו …

• עירובין יא ע"א · טו במאי עסקינן? אילימא מן הצד, והאמר רב חסדא: צורת הפתח שעשאה מן …
• עירובין כה ע"א · כה לימא רבא ורבי זירא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי. דאיתמר: אכסדרה בבקעה, …
• עירובין צ ע"ב · ה רב אשי מתני לה אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא. …
• עירובין צד ע"ב · א וכגון שנפרצה בקרן זוית. דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי.
• עירובין צד ע"ב · ג אמרי דבי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, דליכא …
• סוכה יח ע"ב · ג לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי. דאתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: …

הלכה לו האצבע שמשערין בה בכל מקום היא רוחב הגודל של יד. והטפח ארבע אצבעות. וכל …

• עירובין ג ע"ב · כא ורבא משמיה דרב נחמן אמר: כל אמות באמה בת ששה, אלא: הללו …

הלכה א המוציא דבר מרשות היחיד לרשות הרבים או מרה"ר לרה"י אינו חייב עד שיוציא ממנו …

• ברכות מא ע"א · יב ״גפן״, כדי רביעית יין לנזיר. ״תאנה״, כגרוגרת להוצאת שבת. ״רמון״, כדתנן: כל …
• שבת עו ע"ב · ב מתני׳ המוציא אוכלים כגרוגרת — חייב, ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו …
• עירובין ד ע"ב · א ״תאנה״: כגרוגרת להוצאת שבת.
• סוכה ו ע"א · ד תאנה — כגרוגרת להוצאת שבת.
• מעילה יז ע"ב · יא כבמזון שתי סעודות לעירוב, וכביצה לטמא טומאת אוכלין, וכגרוגרת להוצאת שבת, וככותבת …

הלכה ב יין כדי רובע רביעית ואם היה קרוש בכזית. חלב בהמה טהורה כדי גמיעה וחלב …

• שבת עו ע"ב · ו מתני׳ המוציא יין — כדי מזיגת הכוס. חלב — כדי גמיעה. דבש …
• שבת עו ע"ב · ז גמ׳ תנא: כדי מזיגת כוס יפה. ומאי כוס יפה — כוס של …
• שבת עז ע"א · ד תנא: יבש בכזית, דברי רבי נתן. אמר רב יוסף: רבי נתן ורבי …
• שבת עז ע"ב · ד תנו רבנן: המוציא חלב של בהמה כדי גמיאה. חלב של אשה ולובן …
• שבת עז ע"ב · ה דבש כדי ליתן על הכתית. תנא: כדי ליתן על פי כתית. בעי …
• שבת עז ע"ב · יב שמן כדי לסוך אבר קטן. אמרי דבי רבי ינאי שמן כדי לסוך …
• שבת עח ע"א · ה ושאר כל המשקין ברביעית. תנו רבנן: דם וכל מיני משקין ברביעית. רבי …
• שבת עח ע"א · ח אמר מר: מודים חכמים לרבי שמעון במוציא שופכין לרשות הרבים ששיעורן ברביעית. …
• עירובין כט ע"ב · ה ובכמה מערבין? סבר רב אחא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף למימר: …
• נזיר לח ע"א · ח ״בשבת״ — דתנן: ושאר כל המשקין — ברביעית, ושאר כל השופכים — …

הלכה ג תבן תבואה כמלא פי פרה. תבן קטניות כמלא פי גמל. ואם הוציא תבן קטניות …

• שבת עו ע"א · ב מתני׳ המוציא תבן — כמלא פי פרה. עצה — כמלא פי גמל. …
• שבת עו ע"א · ה ואיפכא איתמר: רבי יוחנן אמר פטור, ריש לקיש אמר חייב. רבי יוחנן …

הלכה ד המוציא עצים כדי לבשל בגרוגרת מביצת התרנגולים טרופה בשמן ונתונה באילפס. המוציא קנה כדי …

• שבת פ ע"ב · ח קנה כדי לעשות קולמוס. תנא: קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו. בעי רב אשי: …
• שבת פ ע"ב · ט ואם היה עבה כו׳. תנא: טרופה בשמן ונתונה באילפס. אמר ליה מר …
• שבת פט ע"ב · ז מתני׳ המוציא עצים — כדי לבשל ביצה קלה. תבלין — כדי לתבל …
• ביצה לט ע"א · ח ותיפוק ליה משום קיסם! בדלית ליה שעורא. דתנן: המוציא עצים — כדי …

הלכה ה המוציא תבלין כדי לתבל ביצה ומצטרפין זה עם זה. פלפל כל שהוא. עיטרן כל …

• ברכות נג ע"א · ה וכי תימא הך איסורא אזל ליה, והא אחרינא הוא, ובידא דישראל קא …
• שבת פט ע"ב · ז מתני׳ המוציא עצים — כדי לבשל ביצה קלה. תבלין — כדי לתבל …
• שבת צ ע"א · ו מתני׳ פלפלת — כל שהוא, ועטרן — כל שהוא. מיני בשמים ומיני …
• שבת צ ע"א · ז גמ׳ פלפלת כל שהוא למאי חזיא? לריח הפה. עיטרן כל שהוא למאי …
• ביצה לט ע"א · ז המוציא גחלת לרשות הרבים — חייב, ושלהבת — פטור. והא תניא: המוציא …

הלכה ו המוציא זרעוני גינה שאינן נאכלין לאדם שיעורן פחות מכרוגרת. מזרע קשואין שנים. ומזרע הדלועין …

• שבת צ ע"א · יא מתני׳ המוציא קופת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה — …

הלכה ז המוציא גרעינין. אם לאכילה חמש. ואם להסקה הרי הן כעצים. ואם לחשבון שתים. ואם …

• שבת צ ע"ב · ג זרע קישואין. תנו רבנן: המוציא גרעינין, אם לנטיעה — שתים, אם לאכילה …

הלכה ח המוציא קליפי אגוזין וקליפי רמונים אסטיס ופואה ושאר הצבעין כדי לצבוע בהן בגד קטן …

• שבת פט ע"ב · ז מתני׳ המוציא עצים — כדי לבשל ביצה קלה. תבלין — כדי לתבל …
• שבת צ ע"א · ג מי רגלים. תנא: מי רגלים עד בן ארבעים יום. נתר. תנא: נתר …

הלכה ט המוציא דיו על הקולמוס שיעורו כדי לכתוב ממנו שתי אותיות. אבל אם הוציא הדיו …

• שבת פ ע"א · א תנא: שתי אותיות בדיו, שתי אותיות בקולמוס, שתי אותיות בקלמרין. בעי רבא: …
• שבת פ ע"א · ב אמר רבא: הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך — חייב, כתיבתן זו …
• שבת פ ע"ב · ט ואם היה עבה כו׳. תנא: טרופה בשמן ונתונה באילפס. אמר ליה מר …

הלכה י המוציא כחול בין לרפואה בין לתכשיט כדי לכחול עין אחת. ובמקום שאין דרכן להתקשט …

• שבת עח ע"ב · ג גמ׳ חבל נמי ליחייב כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה! כיון דחריק במנא …
• שבת פ ע"א · ז כחול כדי לכחול עין אחת. עין אחת הא לא כחלי! אמר רב …
• שבת פ ע"א · ח (שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. תנא: כדי ליתן על פי …
• שבת פב ע"א · ח מתני׳ חרס — כדי ליתן בין פצים לחברו, דברי רבי יהודה. רבי …

הלכה יא המוציא אדמה כדי לעשות חותם האיגרת. טיט כדי לעשות פי כור. זבל או חול …

• שבת פ ע"א · יא חרסית כדי לעשות פי כור כו׳. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא …
• שבת פ ע"ב · א תנו רבנן: המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט. [טיט] לעשות פי …
• שבת פ ע"ב · ו מתני׳ אדמה — כחותם המרצופין, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כחותם האיגרות. …
• שבת פא ע"א · ד צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. רבי אלעזר כו׳. אמר רבי יעקב …

הלכה יב המוציא חבל כדי לעשות אזן לקופה. נמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה. הוצין כדי …

• שבת עח ע"א · ט מתני׳ המוציא חבל — כדי לעשות אוזן לקופה. גמי — כדי לעשות …
• שבת פא ע"א · א מתני׳ עצם כדי לעשות תרווד. רבי יהודה אומר: כדי לעשות ממנו חף. …

הלכה יג המוציא שתי נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה חייב. הוציא אחת מן הקשה שבחזיר חייב. …

• שבת עט ע"א · י והתנן: הבגד — שלשה על שלשה למדרס, השק — ארבעה על ארבעה, …
• שבת צ ע"ב · ג זרע קישואין. תנו רבנן: המוציא גרעינין, אם לנטיעה — שתים, אם לאכילה …

הלכה יד המוציא עור שלא נתעבד כלל אלא עדיין הוא רך שיעורו כדי לצור משקולת קטנה …

• שבת עט ע"א · ח תא שמע, דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: שלשה עורות הן: …
• שבת עט ע"א · י והתנן: הבגד — שלשה על שלשה למדרס, השק — ארבעה על ארבעה, …
• גיטין כב ע"א · טז מצה – כמשמעו, דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ. למאי הלכתא? להוצאת …

הלכה טו המוציא קלף מעובד כדי לכתוב עליו פרשת שמע עד ובשעריך. דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו …

• שבת עח ע"ב · ד נייר — כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. תנא: כמה קשר מוכסין? שתי …
• שבת עח ע"ב · ה מיתיבי: המוציא נייר מחוק ושטר פרוע, אם יש בלובן שלו כדי לכתוב …
• שבת עח ע"ב · ו תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו …
• שבת עט ע"ב · ב והא מדקתני סיפא קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין, שהיא ״שמע …

הלכה טז המוציא בהמה חיה ועוף אע"פ שהן חיים חייב. אבל אדם חי אינו משאוי. ואם …

• שבת צד ע"א · ב את החי במטה פטור אף על המטה. לימא מתניתין רבי נתן היא …
• שבת צד ע"א · ד אמר רבי יוחנן: ומודה רבי נתן בכפות. אמר ליה רב אדא בר …
• שבת קכח ע"ב · ג מדדין עגלין וסייחין. אשה מדדה את בנה. אמר רבי יהודה: אימתי — …

הלכה יז המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום הכיס שאין הכיס טפילה לתינוק. אבל …

• שבת קמא ע"ב · כא גמ׳ אמר רבא: הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו — חייב משום …
• שבת קמב ע"א · ב תניא כוותיה דרבא: המוציא כליו מקופלים ומונחים על כתפו, וסנדליו וטבעותיו בידו …
• שבת קמב ע"א · ג המוציא אדם וכליו עליו, וסנדליו ברגליו, וטבעותיו בידיו — פטור, ואילו הוציאן …

הלכה יח המוציא חגב חי כל שהוא. ומת כגרוגרת. צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל …

• שבת צ ע"ב · א זרע קישואין — שנים. זרע דילועין — שנים. זרע פול המצרי — …
• שבת צג ע"ב · ז מתני׳ המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי — פטור אף על הכלי, שהכלי …

הלכה כ במה דברים אמורים שאינו חייב אלא על ההוצאה כשיעור כשהוציא סתם. אבל המוציא לזרע …

• שבת צ ע"ב · ז מתני׳ המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת — חייב בכל שהוא. וכל …
• שבת צ ע"ב · ח גמ׳ למה ליה למיתני ״המצניע״? ליתני: המוציא לזרע ולדוגמא ולרפואה — חייב …

הלכה כא המצניע דבר לזריעה או לרפואה או לדוגמא ושכח למה הצניעו והוציאו סתם חייב עליו …

• שבת צ ע"ב · ז מתני׳ המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת — חייב בכל שהוא. וכל …
• שבת צ ע"ב · ח גמ׳ למה ליה למיתני ״המצניע״? ליתני: המוציא לזרע ולדוגמא ולרפואה — חייב …

הלכה כב דבר שאין דרך בני אדם להצניעו ואינו ראוי להצניע כגון דם הנדה אם הצניעו …

• שבת עה ע"ב · ז מתני׳ ועוד כלל אחר אמרו: כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת …
• שבת עה ע"ב · ח גמ׳ ״כל הכשר להצניע״ לאפוקי מאי? רב פפא אמר: לאפוקי דם נדה. …

הלכה כג המוציא חצי שיעור פטור. וכן כל העושה מלאכה מן המלאכות חצי שיעור פטור. הוציא …

• שבת פ ע"א · ג ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת אחת …

הלכה כד הוציא חצי שיעור וחזר והוציא חצי שיעור בהעלם אחת לרשות אחת חייב. לשתי רשויות …

• שבת פ ע"א · ה תנו רבנן: הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת, בהעלם אחד — …
• בבא בתרא נה ע"ב · ו רבי יוסי אומר: בהעלם אחד;
• בבא בתרא נו ע"א · ב ואמר רבה: והוא שיש חיוב חטאת ביניהם, אבל כרמלית – לא. אביי …
• כריתות יז ע"א · י אמר רבא: מכלל דפליג בחדא, דתניא: הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי …

הלכה כו המוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה קודם הנחה וחשב עליה לזריעה או לרפואה שאינו צריך שיעור …

• שבת צא ע"א · ו ואם תמצי לומר: כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה, …

הלכה כז הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה קודם הנחה הרי זה ספק אם נדחה או …

• שבת צא ע"א · ו ואם תמצי לומר: כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה, …
• שבת צא ע"א · ז בעא מיניה רבא מרב נחמן: זרק כזית תרומה לבית טמא מהו? למאי: …

הלכה כח המוציא פחות מכשיעור אע"פ שהוציאו בכלי פטור. שהכלי טפילה לו ואין כוונתו להוצאת הכלי …

• שבת צ ע"א · יא מתני׳ המוציא קופת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה — …
• שבת צג ע"ב · ז מתני׳ המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי — פטור אף על הכלי, שהכלי …

הלכה א כל כלי המלחמה אין יוצאין בהן בשבת. ואם יצא אם היו כלים שהן דרך …

• שבת סג ע"א · ג מתני׳ לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה …

הלכה ב אין יוצאין בסנדל מסומר שסמרו לחזקו. ואפילו ביום טוב גזרו עליו שלא יצא בו. …

• שבת נט ע"ב · יב ואיכא דאמרי דאניסכא, ואמר רב ספרא: מידי דהוה אאבנט של מלכים.
• שבת ס ע"א · ז מתני׳ לא יצא האיש בסנדל המסומר. ולא ביחיד, בזמן שאין ברגלו מכה. …
• שבת ס ע"ב · א משלחין כלים ביום טוב בין תפורין בין שאינן תפורין — אבל לא …
• שבת ס ע"ב · ד אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לחזק, אבל לנוי — …
• ביצה טו ע"א · ד אמר אביי: סנדל המסומר אסור לנעלו ומותר לטלטלו. אסור לנעלו — משום …

הלכה ג טבעת שיש עליה חותם מתכשיטי האיש היא ואינה מתכשיטי האשה. ושאין עליה חותם מתכשיטי …

• שבת סב ע"א · טז אלא אמר רבא: פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה …

הלכה ד לא תצא אשה בטבעת שאין עליה חותם אף על פי שהוא מתכשיטיה גזרה שמא …

• שבת נז ע"א · ד ולא בעיר של זהב ולא בקטלא ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה …
• שבת סב ע"א · ז מתני׳ לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא …
• שבת סב ע"א · ט גמ׳ אמר עולא וחילופיהן באיש. אלמא קסבר עולא: כל מידי דחזי לאיש …

הלכה ה אשה שיצאה במחט נקובה חייבת והאיש פטור. ואיש שיצא במחט שאינה נקובה חייב והאשה …

• שבת ס ע"א · ד ולא במחט שאינה נקובה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: הואיל ואשה אוגרת …
• שבת סב ע"א · ז מתני׳ לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא …
• שבת סב ע"א · ט גמ׳ אמר עולא וחילופיהן באיש. אלמא קסבר עולא: כל מידי דחזי לאיש …
• שבת סג ע"ב · ה בירית טהורה. אמר רב יהודה: בירית זו אצעדה.

הלכה ו לא תצא אשה בחוטי צמר או בחוטי פשתן או ברצועות הקשורות לה על ראשה …

• שבת נז ע"א · א מתני׳ במה אשה יוצאה, ובמה אינה יוצאה?
• שבת נט ע"א · ט ולא בעיר של זהב. מאי ״בעיר של זהב״? רבה בר בר חנה …
• שבת סג ע"ב · ה בירית טהורה. אמר רב יהודה: בירית זו אצעדה.

הלכה ז לא תצא אשה בקטלא שבצוארה ולא בנזמי האף ולא בצלוחית של פלייטון הקבועה על …

• שבת נז ע"א · טו אלא אמר רב יוסף, היינו טעמא דרב הונא: לפי שאין אשה חונקת …
• שבת נז ע"א · יז אמר רבינא:
• שבת נז ע"ב · יד ולא בכבול. אמר רבי ינאי: כבול זה איני יודע מהו: אי כבלא …
• שבת נט ע"ב · טו ולא בקטלא. מאי קטלא — מנקטא פארי. נזמים — נזמי האף.
• שבת סב ע"א · יז ולא בכוליאר ולא בכובלת. מאי כוליאר? אמר רב: מכבנתא. כובלת — אמר …
• שבת סב ע"א · יח תנו רבנן: לא תצא בכובלת, ואם יצתה — חייבת חטאת, דברי רבי …
• שבת סה ע"א · ח שן תותבת שן של זהב, רבי מתיר וחכמים אוסרין. אמר רבי זירא …

הלכה ח כל שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לו לצאת בו אפילו בחצר שאינה מעורבת. …

• שבת סד ע"ב · יב בכבול ובפאה נכרית לחצר. אמר רב: כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות …

הלכה ט יוצאה אשה בחוטי שיער הקשורים לה על ראשה מפני שהמים באין בהן ואינן חוצצין …

• שבת נז ע"א · ח בעא מיניה רב כהנא מרב: תיכי חלילתא מאי? אמר ליה: אריג קאמרת? …
• שבת נז ע"א · יא איכא בינייהו דטניפן. להך לישנא דאמר כל שהוא אריג לא גזרו — …
• שבת סד ע"ב · ג מתני׳ יוצאה אשה בחוטי שער, בין משלה בין משל חבירתה בין משל …
• שבת סד ע"ב · י תנא: ובלבד שלא תצא ילדה בשל זקנה וזקנה בשל ילדה.

הלכה י יוצאה אשה בחוטין שבצוארה מפני שאינה חונקת עצמה בהן ואינן חוצצין. ואם היו צבועין …

• שבת נז ע"א · טו אלא אמר רב יוסף, היינו טעמא דרב הונא: לפי שאין אשה חונקת …
• שבת נז ע"א · יז אמר רבינא:
• שבת נז ע"ב · יא אלא אמר רב יהודה משמיה דאביי: אפוזייני. תניא נמי הכי: יוצאה אשה …
• שבת נט ע"ב · ד כלילא, רב אסר ושמואל שרי.
• שבת נט ע"ב · ו רב אשי מתני לקולא: דארוקתא דכולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי …
• שבת סה ע"א · טז לא שביק להו יוצאות בחוטין, והאנן תנן: הבנות יוצאות בחוטין! בנתיה דאבוה …
• כתובות קג ע"ב · י נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא, ולא הוה ליה ללוי …

הלכה יא יוצאה אשה במוך שבאזנה והוא שיהיה קשור באזנה. ובמוך שבסנדלה והוא שיהיה קשור בסנדלה. …

• שבת סה ע"א · ב ובמוך שבאזנה. תני רמי בר יחזקאל: והוא שקשור באזנה.
• שבת סה ע"א · ג ובמוך שבסנדלה. תני רמי בר יחזקאל: והוא שקשור לה בסנדלה.
• שבת סה ע"א · ד ובמוך שהתקינה לה לנדתה. סבר רמי בר חמא למימר, והוא שקשור לה …
• שבת סה ע"א · ה בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אבא: עשתה לה בית יד, מהו? אמר …

הלכה יב ויוצאה בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה מפני ריח הפה. ולא תתן …

• שבת סד ע"ב · ו בפילפל, ובגלגל מלח, וכל דבר שניתן לתוך פיה, ובלבד שלא תתן לכתחלה …
• שבת סה ע"א · יב מתני׳ יוצאה בסלע שעל הצינית. הבנות קטנות יוצאות בחוטין, ואפילו בקיסמין שבאזניהם. …
• שבת סה ע"ב · ה פורפת על האבן כו׳. והאמרת רישא ״פורפת״? אמר אביי: סיפא אתאן למטבע.
• שבת סה ע"ב · ו בעי אביי: אשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז להוציא לבנה קטן בשבת?

הלכה יג יוצא אדם בקיסם שבשיניו ושבסנדלו לרה"ר ואם נפל לא יחזיר. ובמוך ובספוג שעל גבי …

• שבת סה ע"א · יב מתני׳ יוצאה בסלע שעל הצינית. הבנות קטנות יוצאות בחוטין, ואפילו בקיסמין שבאזניהם. …
• שבת סז ע"א · יא מתני׳ יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב, משום רפואה — …
• שבת סז ע"א · יד אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו …

הלכה יד יוצאת האשה באבן תקומה ובמשקל אבן תקומה שנתכוין ושקלו לרפואה. ולא אשה עוברה בלבד …

• שבת נז ע"ב · י אמר ליה אביי: תהוי כקמיע מומחה, ותשתרי!
• שבת סא ע"א · יב ולא בתפילין. אמר רב ספרא: לא תימא אליבא דמאן דאמר שבת לאו …
• שבת סא ע"א · יד ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה. אמר רב פפא: לא תימא עד …
• שבת סא ע"א · טז תנו רבנן: איזהו קמיע מומחה — כל שריפא, ושנה, ושלש. אחד קמיע …
• שבת סא ע"ב · ה בעי רב פפא: תלתא קמיעי לחד גברא מאי? קמיעא ודאי לא איתמחי. …
• שבת סו ע"ב · כ תנו רבנן: יוצאין באבן תקומה בשבת. משום רבי מאיר אמרו: אף במשקל …

הלכה טו מי שיש ברגלו מכה יוצא בסנדל יחידי ברגלו הבריאה. ואם אין ברגלו מכה לא …

• שבת ס ע"א · ז מתני׳ לא יצא האיש בסנדל המסומר. ולא ביחיד, בזמן שאין ברגלו מכה. …
• שבת סא ע"א · ב וחייא בר רב אמר: באותה שאין בה מכה. אלמא קסבר, לשום תענוג …
• שבת סו ע"ב · ה לוקטמין טהורה. מאי לוקטמין? אמר רבי אבהו: חמרא דאכפא. רבא בר פפא …
• שבת קמא ע"ב · ו תנו רבנן: לא יצא קטן במנעל גדול, אבל יוצא הוא בחלוק גדול.
• שבת קמא ע"ב · ז ולא תצא אשה במנעל מרופט, ולא תחלוץ בו, ואם חלצה — חליצתה …
• שבת קמא ע"ב · ט תני בר קפרא: לא שנו אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד …
• יומא עח ע"ב · ב מתיב רמי בר חמא: הקיטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר. ורבי …
• יבמות קג ע"א · ב קב הקיטע, מני — רבי מאיר היא, דתנן: הקיטע יוצא בקב שלו, …

הלכה טז יוצאין בפקריון ובציפה שבראשי בעלי חטטין. אימתי בזמן שצבען בשמן וכרכן או שיצא בהן …

• שבת נ ע"א · ח הוא דאמר כי האי תנא דתניא: יוצאין בפקורין ובציפא, בזמן שצבען בשמן …
• שבת סו ע"א · א ורבי יוסי אוסר.

הלכה יז יוצאין בשק עבה וביריעה ובסגוס עבה ובחמילה מפני הגשמים. אבל לא בתיבה ולא בקופה …

• שבת סב ע"א · י מתיב רב יוסף: הרועים יוצאין בשקין. ולא הרועים בלבד אמרו, אלא כל …
• שבת קמו ע"ב · ט בי סדיא, רב אסר ושמואל שרי. ברכין — דכולי עלמא לא פליגי …
• נדרים נה ע"ב · ח תניא: יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים, אבל לא …

הלכה יח יוצאין בזוגין הארוגין בבגדים. ויוצא העבד בחותם של טיט שבצוארו אבל לא בחותם של …

• שבת נח ע"א · ג לא קשיא: הא דעבד ליה רביה, הא דעבד איהו לנפשיה.
• שבת נח ע"א · ז גופא, אמר שמואל: יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו. תניא …
• שבת נח ע"א · יא לא, אידי ואידי דעבד ליה רביה — וכאן בשל מתכת, וכאן בשל …
• שבת סז ע"א · י ובני מלכים בזגין. מאן תנא? אמר רבי אושעיא: רבי שמעון היא, דאמר: …

הלכה יט היוצא בטלית מקופלת ומונחת על כתיפו חייב. אבל יוצא הוא בסודר שעל כתיפו אע"פ …

• שבת קמב ע"א · ב תניא כוותיה דרבא: המוציא כליו מקופלים ומונחים על כתפו, וסנדליו וטבעותיו בידו …
• שבת קמב ע"א · ג המוציא אדם וכליו עליו, וסנדליו ברגליו, וטבעותיו בידיו — פטור, ואילו הוציאן …
• שבת קמז ע"א · ד אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: היוצא בטלית מקופלת מונחת …
• שבת קמז ע"א · ו אמר רבי יהודה: מעשה בהורקנוס בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס שיצא …
• שבת קמז ע"ב · ז אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: האוליירין מביאין בלרי נשים …

הלכה כ מותר להתעטף בטלית שיש בשפתותיה מלל אע"פ שהן חוטין ארוכין ואע"פ שאינן נוי הטלית …

• שבת קלט ע"ב · ג אמר רבי אבין בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא: מתעטף …
• שבת קלט ע"ב · ד מאי שנא מדרב הונא, דאמר רב הונא אמר רב: היוצא בטלית שאינה …
• מנחות לז ע"ב · י רבינא אמר: דרב הונא איכא בינייהו, דאמר רב הונא: היוצא בטלית שאינה …

הלכה כא לא יצא החייט בשבת במחט התחובה לו בבגדו. ולא נגר בקיסם שבאזנו. ולא גרדי …

• שבת יא ע"ב · ו תא שמע: לא יצא החייט במחטו התחובה לו בבגדו. מאי לאו בערב …

הלכה כב הזב שיצא בכיס שלו חייב מפני שאין דרך כיס זה להוציאו אלא כדרך הזאת …

• שבת יא ע"ב · ח תני חדא: לא יצא הזב בכיסו, ואם יצא — פטור אבל אסור. …

הלכה כג המוצא תפילין בשבת ברשות הרבים כיצד הוא עושה לובשן כדרכן מניח של יד בידו …

• עירובין צה ע"א · יד ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש. וחכמים אוסרין.
• עירובין צז ע"א · טז מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! אמר רב יצחק בריה דרב …
• עירובין צז ע"א · יז ובסכנה מכסן והולך. והתניא: ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! אמר רב: …
• ביצה טו ע"א · יב אי דלא מנטרא, מאי איריא בראשו? אפילו מחתן בארעא נמי, דהא תנן: …

הלכה כד היה מתיירא להחשיך עליהן מפני הליסטים נוטל את כולן כאחת ומוליכן פחות פחות מארבע …

• עירובין צז ע"א · ב (שיצ״י עצב״י סימן.) והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: אלו הן …
• עירובין צז ע"א · טז מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! אמר רב יצחק בריה דרב …
• עירובין צז ע"א · יז ובסכנה מכסן והולך. והתניא: ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! אמר רב: …

הלכה כו לא יצא החייט במחטו בידו ולא הלבלר בקולמוסו ערב שבת סמוך לחשיכה שמא ישכח …

• שבת יא ע"א · י מתני׳ לא יצא החייט במחטו סמוך לחשכה, שמא ישכח ויצא. ולא הלבלר …
• שבת יא ע"ב · ה תנן: לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא. מאי לאו …
• שבת יב ע"א · ד תני דבי רבי ישמעאל: יוצא אדם בתפילין בערב שבת עם חשיכה. מאי …
• ביצה טו ע"א · ט אמר אביי: תפלין, הואיל ואתו לידן, נימא בהו מילתא: היה בא בדרך …
• ביצה טו ע"א · יא לא קשיא: הא דמנטרא, הא דלא מנטרא.

הלכה א אסור להוציא משא על הבהמה בשבת שנאמר למען ינוח שורך וחמורך וכל בהמתך. אחד …

• שבת קנד ע"א · ה הוה מתני לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן לפטור. אמר רבי יוחנן: …
• בבא קמא נד ע"ב · ו מתני׳ אחד שור ואחד כל בהמה – לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, …
• בבא קמא נד ע"ב · ז וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן, למה נאמר ״שור או חמור״? …

הלכה ג אסור לישראל להשאיל או להשכיר בהמה גסה לנכרי שלא יעשה בה מלאכה בשבת והרי …

• פסחים נג ע"א · יא מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שלא נהגו …
• גיטין מד ע"א · יד דוקא, או לאו דוקא? תא שמע, דאמר ריש לקיש: המוכר בהמה גסה …
• עבודה זרה יד ע"ב · ט מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שנהגו שלא …
• עבודה זרה טו ע"א · ג וניעביד, כיון דזבנה קנייה! גזירה משום שאלה ומשום שכירות.
• עבודה זרה טו ע"א · י רב אדא שרא לזבוני חמרא אידא דספסירא, אי משום נסיוני — הא …
• עבודה זרה טו ע"ב · ב אמר רבה: מי דמי? התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית, …
• בכורות ג ע"א · ג מסייעא ליה לריש לקיש, דאמר ריש לקיש: המוכר בהמה גסה לגוי — …

הלכה ד ומותר למכור להם סוס שאין הסוס עומד אלא לרכיבת אדם לא למשאוי והחי נושא …

• שבת צד ע"א · ג אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא, והא דתנן: בן בתירא מתיר …
• פסחים נג ע"א · יא מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שלא נהגו …
• עבודה זרה ז ע"ב · י והאיכא בן בתירא דקאי כוותיה, דתנן: בן בתירא מתיר בסוס. בן בתירא …
• עבודה זרה יד ע"ב · ט מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שנהגו שלא …
• עבודה זרה טז ע"א · ט או דלמא, אפילו לרבנן לא קא אסרי התם אלא דסתמיה לאו לשחיטה …
• עבודה זרה כ ע"ב · יח תא שמע, דתניא: בהמה על מנת לשחוט ושוחט, דברי רבי יהודה. רבי …
• בכורות ב ע"א · ז תנן התם: רבי יהודה מתיר בשבורה, בן בתירא מתיר בסוס.

הלכה ה מקום שנהגו למכור להן בהמה דקה מוכרין. מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. ובכל …

• פסחים נג ע"א · יא מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שלא נהגו …
• עבודה זרה יד ע"ב · ט מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שנהגו שלא …
• עבודה זרה טז ע"ב · ב מיתיבי: כשם שאין מוכרין להן בהמה גסה, כך אין מוכרין להן חיה …

הלכה ו מי שהחשיך בדרך ולא היה עמו נכרי שיתן לו כיסו והיתה עמו בהמה. מניח …

• שבת קנג ע"א · יא מתני׳ מי שהחשיך בדרך — נותן כיסו לגוי, ואם אין עמו גוי …
• שבת קנג ע"א · טו אין עמו גוי. טעמא דאין עמו גוי, הא יש עמו גוי — …
• שבת קנג ע"ב · ח אמר רב אדא בר אהבה: מניחו עליה כשהיא מהלכת. והא אי אפשר …

הלכה ז היה עמו חרש שוטה וקטן מניח כיסו על החמור ואינו נותנו לאחד מהן מפני …

• שבת קנג ע"א · יג אמר רבא: דוקא כיסו, אבל מציאה — לא. פשיטא, ״כיסו״ תנן! מהו …
• שבת קנג ע"א · טז חמור וחרש שוטה וקטן — אחמור מנח ליה, לחרש שוטה וקטן לא …
• שבת קנג ע"א · יז איבעיא להו: חרש וקטן מאי? אליבא דרבי אליעזר לא תיבעי לך, דתניא: …
• שבת קנג ע"ב · ד אין שם לא גוי ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן, …
• עבודה זרה ע ע"א · ח ואי משום שבתא, האמר רבא: אמר לי איסור גיורא, כי הוינן בארמיותן …

הלכה ח מותר למשוך את הבהמה במתג ורסן שלה לרשות הרבים והוא שתהיה ראויה לאותו הרסן. …

• שבת נא ע"ב · ז מתני׳ במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה? — יוצא הגמל באפסר, ונאקה …
• שבת נא ע"ב · ח וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר.
• שבת נא ע"ב · י גמ׳ מאי ״נאקה בחטם״? אמר רבה בר בר חנה: נאקתא חיורתי בזממא …
• שבת נא ע"ב · יד אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: כך אמר אבא: ארבע בהמות יוצאות …
• שבת נב ע"א · ט הסוס בשיר וכו׳. מאי ״יוצאין״? ומאי ״נמשכין״? אמר רב הונא: או יוצאין …

הלכה ט לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אפילו היו קשורין מערב שבת אינן נמשכין בשבת. …

• שבת נד ע"א · י לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך, אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך, …
• שבת נד ע"א · כ אמר שמואל: ובלבד שלא יצא [חבל] מתחת ידו טפח. והא תנא דבי …

הלכה י לא תצא בהמה בזוג שבכסותה ולא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא ברצועה שברגלה …

• שבת נב ע"ב · יט מתני׳ חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה בו. זכרים יוצאין לבובין. רחלות …
• שבת נג ע"א · א גמ׳ אמר שמואל: והוא שקשורה לו מערב שבת. אמר רב נחמן: מתניתין …
• שבת נג ע"א · ג תניא נמי הכי: חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מערב שבת, ולא …
• שבת נד ע"א · יא גמ׳ : תנא לא יצא הגמל במטולטלת הקשורה לו בזנבו, אבל יוצא …
• שבת נד ע"א · יב לא עקוד ולא רגול. אמר רב יהודה: ״עקוד״ — עקידת יד ורגל, …
• שבת נד ע"ב · ב מתני׳ אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו, ולא בזוג אף …
• שבת נד ע"ב · יז ולא ברצועה שבין קרניה. אי לרב דאמר בין לנוי בין לשמר — …
• שבת נח ע"א · ט ולא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה, ולא בחותם שבכסותה, ולא בזוג שבכסותה, …

הלכה יא אין התרנגולים יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהם. ואין הכבשין יוצאין בעגלה שתחת אליה שלהן. …

• שבת נב ע"א · ב תנא דבי מנשיא: עז שחקק לה בין קרניה יוצאה באפסר בשבת. בעי …
• שבת נב ע"א · ג תנן התם: ולא ברצועה שבין קרניה. אמר (ליה) רבי ירמיה בר אבא: …
• שבת נב ע"א · ח אמר אביי: במוליכה מעיר לעיר. רבא אמר: שאני פרה דדמיה יקרין. רבינא …
• שבת נד ע"ב · ב מתני׳ אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו, ולא בזוג אף …
• שבת נד ע"ב · יז ולא ברצועה שבין קרניה. אי לרב דאמר בין לנוי בין לשמר — …

הלכה יב הזכרים יוצאים בעור הקשור להן על זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות. ובעור הקשור …

• שבת נג ע"ב · טו ואיבעית אימא: הא והא רבי יהודה, ולא קשיא: כאן ליבש, כאן ליחלב.
• שבת נג ע"ב · כא זכרים יוצאין לבובין. מאי ״לבובין״? אמר רב הונא: תותרי. מאי משמע דהאי …
• שבת נג ע"ב · כג רב נחמן בר יצחק אמר: עור שקושרין להן תחת זכרותן כדי שלא …
• שבת נד ע"א · ב הרחלים יוצאות כבולות. מאי ״כבולות״? — שמכבלין אליה שלהן למטה כדי שלא …
• שבת נד ע"א · ה כבונות. מאי ״כבונות״? — שמכבנין אותן למילת. כדתנן: שאת — כצמר לבן. …
• שבת נד ע"א · ו והעזים יוצאות צרורות. איתמר, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה …

הלכה יג אין חמור יוצא באוכף אע"פ שקשור לו מערב שבת. ולא יצא הסוס בזנב שועל …

• שבת נג ע"א · ד בעא מיניה רב אסי בר נתן מרבי חייא בר רב אשי: מהו …
• שבת נג ע"א · ה איתיביה: אוכף שעל גבי חמור — לא יטלטלנו בידו, אלא מוליכה ומביאה …
• שבת נג ע"א · ז שמואל אמר: מרדעת מותר, טרסקל — אסור. אזל רבי חייא בר יוסף …
• שבת נג ע"א · יב מיתיבי: לא יצא הסוס בזנב שועל, ולא בזהרורית שבין עיניו. לא יצא …
• שבת נג ע"ב · ב אמר מר: ולא בקמיע אף על פי שהוא מומחה. והא אנן תנן: …

הלכה יד כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת כך הוא מצווה על שביתת עבדו ואמתו …

• כריתות ט ע"א · יב ואיכא דמתני לה על הדא, דתנו רבנן: גר תושב מותר לעשות מלאכה …

הלכה ב כל המשוה גומות הרי זה חייב משום חורש. לפיכך אסור להפנות בשדה הנירה בשבת …

• שבת פא ע"ב · ב אמר רב הונא: אסור לפנות בשדה ניר בשבת. מאי טעמא? אילימא משום …
• שבת קכא ע"ב · ט איבעיא להו: ״פגע בו כיוצא בו״ דשפיר עבד, או לא? תא שמע, …
• שבת קכו ע"ב · יא מתני׳ מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים, …
• שבת קכו ע"ב · טז אמר רב חסדא: ארבע מחמש, (איכא דאמרי: ארבע מאוצר קטן) וחמש מאוצר …
• שבת קמא ע"א · יב אלא אמר רבא: מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע — דילמא אתי לאשוויי …
• ביצה לה ע"ב · יג תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב. עד כמה? אמר רבי זירא …
• ביצה לו ע"א · א התם תנן ״אבל לא את האוצר״, ואמר שמואל: מאי ״אבל לא את …

הלכה ג נשים המשחקות באגוזים ושקדים וכיוצא בהן אסורות לשחק בהן בשבת שמא יבאו להשוות גומות. …

• שבת מ ע"ב · י תדע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס …
• שבת צה ע"א · ב תנו רבנן: החולב והמחבץ והמגבן — כגרוגרת. המכבד, והמרבץ, והרודה חלות דבש, …
• שבת צה ע"א · ה אמימר שרא זילחא במחוזא. אמר: טעמא מאי אמור רבנן — דילמא אתי …
• שבת צה ע"א · ו תנא: אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת. והאידנא דסבירא לן כרבי שמעון, שרי …
• עירובין קד ע"א · כ ואלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: נשים המשחקות באגוזים — אסור. …
• פסחים סה ע"א · ו וחכמים אומרים, אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות.
• ביצה כב ע"ב · ט מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל: מכבדין בית המטות, ומניחין את …

הלכה ד חצר שנתקלקל במימי הגשמים מביא תבן ומרדה בה. וכשהוא מרדה לא ירדה לא בסל …

• עירובין קד ע"א · יב דרש רבא: חצר שנתקלקלה במימי גשמים — מביא תבן ומרדה בה. אמר …
• עירובין קד ע"א · יג הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, …

הלכה ה המשקה את הזרעים חייב משום זורע. לפיכך אסור לשאוב מן הבור בגלגל גזרה שמא …

• עירובין קד ע"א · כד לא, גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו.
• עירובין קד ע"א · כה אמימר שרא למימלא בגילגלא במחוזא, אמר: מאי טעמא גזרו רבנן — שמא …

הלכה ו התולש חייב משום קוצר. לפיכך אסור לרדות דבש מכוורת בשבת מפני שהוא כתולש. אין …

• עירובין ק ע"ב · ב תני חדא: אחד אילן לח ואחד אילן יבש, ותניא אידך: במה דברים …
• פסחים סה ע"א · ו וחכמים אומרים, אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות.
• ביצה לו ע"ב · ט ואלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, …
• בבא בתרא סו ע"א · א ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת – חייב חטאת.

הלכה ז פירות שנשרו בשבת אסור לאכלן עד מוצאי שבת גזרה שמא יתלוש. הדס המחובר מותר …

• סוכה לז ע"ב · ה ואמר רבה: הדס במחובר — מותר להריח בו, אתרוג במחובר — אסור …
• ביצה ב ע"ב · טו אמר ליה אביי: פרות הנושרין טעמא מאי —

הלכה ח אילן שהיו שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים אסור לישב עליהן. ואם אינן גבוהין …

• עירובין ק ע"א · ב שרשיו גבוהין מן הארץ וכו׳. איתמר: שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה לתוך …
• עירובין ק ע"א · ד דדמו כמשוניתא, דסלקין לעילא — אסורין. דנחתין לתתאי — שרו. לצדדין — …
• עירובין ק ע"א · י לא, לעולם דלא הדרי כיפי, והא קא משמע לן אף על גב …

הלכה ט אין רוכבין על גבי בהמה בשבת גזרה שמא יחתוך זמורה להנהיגה. ואין נתלין בבהמה …

• שבת קנה ע"א · ג אמר רב פפא: הכא בכלכלה דחוקה עסקינן, דבהדי דשקיל ליה לעירוב — …
• עירובין ק ע"א · יא תנו רבנן שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל …
• עירובין ק ע"א · יד ואיבעית אימא, הא והא משחשיכה, ולא קשיא: כאן — בשוגג, כאן — …
• ביצה לו ע"ב · ט ואלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, …

הלכה י כיצד היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מכניס ראשו תחתיו ומסלקו לצד אחר והוא …

• שבת קנג ע"א · יא מתני׳ מי שהחשיך בדרך — נותן כיסו לגוי, ואם אין עמו גוי …
• שבת קנד ע"ב · ד כי קאמר רב הונא, בקרני דאומנא, דלא חזיא ליה. והא קא מבטל …
• שבת קנד ע"ב · ו ומאי ״אף על פי שמשתברין״ — מהו דתימא להפסד מועט נמי חששו, …
• שבת קנד ע"ב · ז תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה …
• שבת קנד ע"ב · ט ויתיר חבלים ויפלו שקין! מיצטרו זיקי. ויביא כרים וכסתות ויניח תחתיהן! מטנפי, …

הלכה יא המדבק פירות עד שיעשו גוף אחד חייב משום מעמר. לפיכך מי שנתפזרו לו פירות …

• שבת קמג ע"ב · ב גמ׳ תנא: לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן, שלא יעשה כדרך שהוא …

הלכה יב מפרק חייב משום דש. והסוחט זיתים וענבים חייב משום מפרק. לפיכך אסור לסחוט תותים …

• שבת עה ע"א · ה הצד צבי וכו׳. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא …
• שבת קמג ע"ב · ד אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים …
• שבת קמג ע"ב · ו דתניא: זיתים שמשך מהן שמן וענבים שמשך מהן יין, והכניסן, בין לאוכל …
• שבת קמה ע"א · טו אמר רב חייא בר אשי אמר רב: דבר תורה — אינו חייב …
• ביצה ג ע"א · ג אמר ליה אביי: משקין שזבו טעמא מאי — גזרה שמא יסחוט, היא …
• ביצה ג ע"א · ח תנן: אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן — …
• חולין יד ע"ב · י ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: אוכלא דאיפרת שפיר דמי, דתנן: אין סוחטין …

הלכה יג כבשין ושלקות שסחטן. אם לרכך גופן מותר ואם להוציא מימיהן אסור. ואין מרסקין את …

• שבת יט ע"ב · ג ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר כרבי יוסי בר חנינא? אמר לך: …
• שבת נא ע"ב · ה ואין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו, …
• שבת קמה ע"א · י גופא. כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל …

הלכה יד המולל מלילות מולל בשנוי כדי שלא יראה כדש. היונק בפיו פטור. ואם היה גונח …

• ביצה יב ע"ב · טו איתיביה אביי: המולל מלילות מערב שבת, למחר מנפח מיד ליד, ואוכל. אבל …
• כתובות ס ע"א · יא תניא, רבי מרינוס אומר: גונח — יונק חלב בשבת. מאי טעמא: יונק …

הלכה טו פירות שזבו מהן משקין בשבת. אם זיתים וענבים הן אסור לשתות אותן המשקין עד …

• ביצה ג ע"א · ג אמר ליה אביי: משקין שזבו טעמא מאי — גזרה שמא יסחוט, היא …
• ביצה ג ע"א · ח תנן: אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין, ואם יצאו מעצמן — …

הלכה טז זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מהן משקין מעצמן מותרין. וכן חלות דבש שריסקן …

• שבת יט ע"א · יג מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא, שפיר דמי? אמר רבי יוסי (בר) …
• שבת קמה ע"ב · ד חלות דבש. כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אתא ואייתי מתניתא בידיה: זיתים …

הלכה יז זורה ובורר מאבות מלאכות הן לפיכך אף על פי שמותר למלול מלילות בראשי אצבעותיו. …

• שבת צה ע"א · ג רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא. בעו מיניה: חולב, משום מאי מיחייב? …
• שבת קלז ע"ב · יא מתני׳ רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת. …
• שבת קלח ע"א · א אלא אמר אביי: מדרבנן היא, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
• שבת קלח ע"א · ב מנקיט אביי חומרי מתניתא ותני: הגוד והמשמרת, כילה וכסא גלין — לא …
• שבת קלח ע"א · ח משום מאי מתרינן ביה? רבה אמר: משום בורר. רבי זירא אמר: משום …
• שבת קלט ע"ב · י מתני׳ נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין …
• שבת קלט ע"ב · יב גמ׳ אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת …
• שבת קלט ע"ב · יג מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם חבית של יין יינה …
• שבת קלט ע"ב · יד מסננין את היין בסודרין. אמר רב שימי בר חייא: ובלבד שלא יעשה …
• ביצה יב ע"ב · טו איתיביה אביי: המולל מלילות מערב שבת, למחר מנפח מיד ליד, ואוכל. אבל …
• ביצה יג ע"ב · י איני? והא רב מקלפא ליה דביתהו כסי כסי! ורבי חייא מקלפא ליה …
• ביצה יג ע"ב · יד כיצד מולל? אביי משמיה דרב יוסף אמר: חדא אחדא. ורב אויא משמיה …

הלכה יח המחתך את הירק דק דק כדי לבשלו הרי זה תולדת טוחן וחייב. לפיכך אין …

• שבת ל ע"ב · ב שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא …
• שבת עד ע"ב · ב והטוחן. אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא — חייב משום טוחן. …
• שבת קנה ע"א · ו גמ׳ אמר רב הונא: הן הן פקיעין, הן הן כיפין. פקיעין תרי, …
• שבת קנה ע"א · ז רב יהודה אמר: הן הן פקיעין, הן הן זירין. פקיעין תרי, זירין …
• שבת קנה ע"א · ח תנן: אין מרסקין את השחת ואת החרובין לפני בהמה, בין דקה ובין …
• שבת קנה ע"ב · א את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. מאי לאו, דלועין דומיא …
• שבת קנו ע"ב · ז מתני׳ מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה …
• ביצה ב ע"א · י אמר לך רב נחמן: גבי שבת, דסתם לן תנא כרבי שמעון, דתנן: …
• חולין יד ע"א · ג הי רבי יהודה? אמר רבי אבא: רבי יהודה דהכנה היא, דתנן: מחתכין …

הלכה יט חבילי פיאה ואזוב וקורנית וכיוצא בהן שהכניסן למאכל בהמה מסתפק מהן וקוטם ואוכל בראשי …

• שבת קכח ע"א · יב חבילי סיאה אזוב וקורנית, הכניסן לעצים — אין מסתפק מהן בשבת, למאכל …
• שבת קכח ע"א · יג וקוטם ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי. ומולל ואוכל, ובלבד שלא ימלול …

הלכה כ הצריך לדוק פלפלים וכיוצא בהן ליתן לתוך המאכל בשבת הרי זה כותש ביד הסכין …

• שבת קמא ע"א · ז אמר רב יהודה: הני פלפלי, מידק חדא חדא בקתא דסכינא — שרי, …

הלכה כא כיצד לא יאכל דברים שאינן מאכל בריאים כגון אזוביון ופיאה. ולא דברים המשלשלים כגון …

• שבת קט ע"ב · ג אלא ים הגדול אים הגדול לא קשיא: הא — ביפין שבו, הא …
• סנהדרין קא ע"א · ז תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא …

הלכה כב אוכל אדם אוכלין ומשקין שדרך הבריאים לאוכלן ולשתותן כגון הכסברא והכשות והאזוב אף על …

• ברכות לח ע"א · ט אמר רב חסדא, ולא פליגי: הא בעבה, הא ברכה. עבה לאכילה עבדי …
• ברכות לח ע"א · י מתיב רב יוסף: ושוין שבוחשין את השתות בשבת ושותין זיתום המצרי. ואי …
• שבת קט ע"ב · ד מתני׳ אין אוכלין איזביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים, אבל אוכל הוא …
• שבת קמ ע"א · טו בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: מהו לשרות את החלתית בצונן? אמר …
• שבת קמ ע"א · יז למאי עבדי ליה? ליוקרא דליבא. רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא. …
• שבת קמ ע"א · יט כמאן דשרי? אפילו למאן דאסר — הני מילי היכא דלא אישתי כלל, …
• יומא מט ע"א · ח לשתות, פשיטא? דתנן: כל האוכלין אוכל אדם לרפואה, וכל המשקין שותה!

הלכה כג וכן שמנים שדרך הבריאים לסוך בהן מותר לסוך בהן בשבת ואף על פי שנתכוין …

• שבת סו ע"ב · יג ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: מותר לסוך שמן …
• שבת קט ע"א · ד ואמר מר עוקבא: מי שנגפה ידו או רגלו, צומתה ביין ואינו חושש. …
• שבת קיא ע"א · ג מתני׳ החושש בשיניו — לא יגמע בהן את החומץ, אבל מטבל הוא …
• שבת קיא ע"ב · ג מאי ״הלכה כרבי שמעון ולאו מטעמיה״? אילימא הלכה כרבי שמעון — דשרי, …
• בבא מציעא קיג ע"ב · יד רבי שמעון, דתנן: בני מלכים סכין שמן וורד על גבי מכותיהן בשבת, …

הלכה כד החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויפלוט אבל מגמע הוא ובולע. החושש בגרונו …

• ברכות לו ע"א · ג הכא במאי עסקינן — בחושש בגרונו. דתניא: החושש בגרונו לא יערענו בשמן …
• שבת קיא ע"א · ה לא יגמע בהן את החומץ. והתניא: לא יגמע ופולט, אבל מגמע ובולע! …
• ביצה יח ע"ב · ה ומי אית ליה לרבא ״הואיל״? והתנן: החושש בשיניו — לא יגמע בהן …
• ביצה יח ע"ב · ו ואמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, מגמע ופולט תנן. ורבא אמר: אפילו …
• עבודה זרה כח ע"א · ד אמר אביי, תא שמע: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ. חושש …

הלכה כה אין נותנין יין לתוך העין אבל נותן הוא על גב העין. ורוק תפל אפילו …

• שבת קח ע"ב · יא תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין — אסור, על גב …
• שבת קח ע"ב · יב אמר מר עוקבא אמר שמואל: שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על …
• עירובין קג ע"ב · ח מתני׳ כהן שלקה באצבעו — כורך עליה גמי. במקדש, אבל לא במדינה. …
• זבחים יט ע"א · ג תנן התם: כהן שלקה באצבעו – כורך עליה גמי במקדש, אבל לא …

הלכה כו אין נותנין חמין ושמן על גבי המכה. ולא על גבי מוך שעל גבי המכה. …

• שבת קלד ע"ב · יט מיתיבי: אין נותנין שמן וחמין על גבי מוך ליתן על גבי מכה …
• שבת קלד ע"ב · כא תניא כוותיה דשמואל: אין נותנין חמין ושמן על גבי מכה בשבת, אבל …
• שבת קלד ע"ב · כב תנו רבנן: נותנין על גבי המכה מוך יבש וספוג יבש, אבל לא …

הלכה כז רטיה שפרשה על גבי כלי מחזירין אותה. ואם פרשה על גבי קרקע אסור להחזירה. …

• עירובין קב ע"ב · ח מתני׳ מחזירין רטיה במקדש, אבל לא במדינה. אם בתחילה — כאן וכאן …
• עירובין קב ע"ב · ט גמ׳ תנו רבנן: רטיה שפרשה מעל גבי מכה — מחזירין בשבת. רבי …
• ביצה יא ע"ב · יא חזרת רטיה במקדש נמי תנינא: מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה! מהו …

הלכה כח סכין וממשמשין בבני מעים בשבת והוא שיסוך וימשמש בבת אחת כדי שלא יעשה כדרך …

• שבת קמז ע"ב · ח סכין וממשמשין. תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה …
• שבת קמז ע"ב · ט אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור …

הלכה כט אין רוחצין במים שמשלשלין ולא בטיט שטובעין בו ולא במי משרה הבאושים ולא בים …

• שבת קמז ע"ב · יד אין יורדין לקורדימא וכו׳. מאי טעמא? — משום פיקא.

הלכה ל אין מתגרדין במגרדת ואם היו ידיו מלוכלכות בצואה או בטיט גורד כדרכו ואינו חושש. …

• שבת נג ע"ב · ה תא שמע: סכין ומפרכסין לאדם, ואין סכין ומפרכסין לבהמה. מאי לאו, דאיכא …
• שבת נג ע"ב · יא רב נחמן בר יצחק אמר: שחיקת סממנין גופה תנאי היא. דתניא: בהמה …
• שבת קמז ע"ב · יג אבל לא מתגררין. תנו רבנן: אין גוררין במגררת בשבת. רבן שמעון בן …

הלכה לא אין מקיאין את האוכל בשבת. בד"א בסם שמא ישחק סמנין אבל להכניס ידו לתוך …

• שבת סו ע"ב · יב אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: סחופי כסא אטיבורי …
• שבת סו ע"ב · טו ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: מותר לחנק בשבת.
• שבת סו ע"ב · טז ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: לפופי ינוקא בשבתא …
• שבת קכג ע"א · יח אסובי ינוקא — רב נחמן אסר, ורב ששת שרי. אמר רב נחמן: …
• שבת קמז ע"ב · טו ואין עושין אפיקטויזין בשבת. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: …
• שבת קמז ע"ב · טז ואין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: …
• עבודה זרה כח ע"ב · ח אמר רבה בר זוטרא אמר רבי חנינא: מעלין אזנים בשבת. תני רב …

הלכה לב המרקד מאבות מלאכות. לפיכך אין כוברין את התבן בכברה ולא יניח הכברה שיש בה …

• שבת קמ ע"א · יב אין כוברין את התבן בכברה, ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל …

הלכה לג מגבל חייב משום לש. לפיכך אין מגבלין קמח קלי הרבה שמא יבוא ללוש קמח …

• ברכות לח ע"א · ט אמר רב חסדא, ולא פליגי: הא בעבה, הא ברכה. עבה לאכילה עבדי …
• שבת קנו ע"א · א רבי יוסי ברבי יהודה היא. והני מילי הוא דמשני. היכי משני? אמר …
• שבת קנו ע"א · ב ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום המצרי. והאמרת ״אין גובלין״! לא …
• שבת קנו ע"א · ג היכי משני? אמר רב יוסף: בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן …

הלכה לד המורסן אע"פ שאינו ראוי לגבול אין גובלין אותו שמא יבוא לגבול העפר וכיוצא בו. …

• שבת קנה ע"ב · טו דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר יהודה התם אלא קמח …

הלכה לה אין מאכילין בהמה חיה ועוף בשבת כדרך שהוא מאכיל בחול שמא יבוא לידי כתישת …

• שבת קנה ע"ב · ד גמ׳ מאי ״אין אובסין״? אמר רב יהודה: אין עושין לה אבוס בתוך …
• שבת קנה ע"ב · ה אין מאמירין. איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה? אמר רב יהודה: המראה …
• שבת קנה ע"ב · יג תניא כוותיה דרב יהודה: איזו היא המראה, ואיזו היא הלעטה? המראה — …

הלכה לו במה דברים אמורים במי שמזונותיו עליו כגון בהמתו וחייתו ויוני הבית ואווזין ותרנגולין, אבל …

• שבת קכב ע"א · ז איני?! והאמר רב הונא אמר רבי חנינא: מעמיד אדם בהמתו על גבי …
• שבת קנה ע"ב · ו מתיב רב יוסף: מהלקטין לתרנגולין, ואין צריך לומר שמלקיטין. ואין מלקיטין ליוני …
• שבת קנה ע"ב · ח אמר לך רב יהודה: לעולם ״מהלקטין״ דספי ליה בידיה, ״מלקיטין״ דשדי ליה …
• שבת קנה ע"ב · ט אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, אין נותנין מים לפני דבורים ולפני …
• עירובין עט ע"א · י ולאוקמי שרי? והאמר רב הונא אמר רבי חנינא: מעמיד אדם את בהמתו …
• עירובין עט ע"א · יא דקאים לה באפה ואזלה ואכלה.

הלכה א רדיית הפת אע"פ שאינה מלאכה אסרו אותה חכמים שמא יבוא לאפות. המדביק פת בתנור …

• שבת ד ע"א · ט אלא אמר רב אשי: לעולם במזיד. ואימא: קודם שיבא לידי איסור סקילה. …
• שבת קיז ע"ב · ח תנו רבנן: שכח פת בתנור וקידש עליו היום — מצילין מזון שלש …
• ראש השנה כט ע"ב · ט דתנא דבי שמואל: ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״, יצתה תקיעת שופר ורדיית …

הלכה ב מפני מה אסרו חכמים ליכנס במרחץ בשבת. מפני הבלנין שהיו מחמין חמין בשבת ואומרין …

• שבת מ ע"א · ד תניא כוותיה דשמואל: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו …
• שבת מ ע"א · ט מאי ״עוברי עבירה״? דאמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן …

הלכה ג מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף כל גופו בצונן. אבל אינו משתטף כל גופו …

• שבת לח ע"ב · יא מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין. …
• שבת לט ע"ב · ד אמר רב איקא בר חנניא: להשתטף בהן כל גופו עסקינן, והאי תנא …
• שבת לט ע"ב · ה אמר רב חסדא: מחלוקת בכלי, אבל בקרקע — דברי הכל מותר. והא …
• שבת מ ע"ב · ג תנו רבנן: מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן, ובלבד שלא ישתטף …

הלכה ד מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג …

• שבת מ ע"ב · ג תנו רבנן: מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן, ובלבד שלא ישתטף …
• שבת מ ע"ב · ד תנו רבנן: מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה. לא בשביל שיחמו, …
• שבת מ ע"ב · ז אמר רבי יהודה אמר שמואל: אחד שמן ואחד מים, יד סולדת בו …

הלכה ה אמבטי של מרחץ שהיא מלאה מים חמים אין נותנין לה מים צונן שהרי מחממן …

• שבת מ ע"ב · ח אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ, …

הלכה ו מיחם שפנה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צונן כדי להפשירן. ומותר לצוק …

• שבת מ ע"ב · ח אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ, …
• שבת מא ע"א · י גמ׳ מאי קאמר? אמר רב אדא בר מתנא, הכי קאמר: המיחם שפינה …
• שבת מב ע"א · ד אבל נותן כו׳. תנו רבנן: נותן אדם חמין לתוך הצונן, ולא הצונן …
• שבת מב ע"א · ז אמר רב הונא בריה דרב יהושע: חזינא ליה לרבא דלא קפיד אמנא …
• שבת מב ע"א · ח מתני׳ האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין — לא יתן לתוכן תבלין.
• שבת מב ע"ב · ה ואיכא דאמרי: סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון …
• שבת מז ע"ב · א אבל אסור. ולא יתקע, ואם תקע — חייב חטאת. רבן שמעון בן …
• פסחים מ ע"ב · ח אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתנן: האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין — …

הלכה ז אין שורין את החלתית בין בפושרין בין בצונן אבל שורה אותו בתוך החומץ. ואם …

• שבת קמ ע"א · יא מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין, אבל נותן לתוך החומץ. ואין שולין …
• שבת קמ ע"א · טו בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: מהו לשרות את החלתית בצונן? אמר …
• שבת קמ ע"א · יז למאי עבדי ליה? ליוקרא דליבא. רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא. …
• שבת קמ ע"א · יט כמאן דשרי? אפילו למאן דאסר — הני מילי היכא דלא אישתי כלל, …

הלכה ח דבר שנתבשל קודם השבת או נשרה בחמין מלפני השבת אע"פ שהוא עכשיו צונן מותר …

• שבת קמה ע"ב · ו מתני׳ כל שבא בחמין מערב שבת — שורין אותו בחמין בשבת. וכל …

הלכה ט מותר להחם בחמה אע"פ שאסור להחם בתולדות חמה שאינו בא לטעות מחמה לאור. לפיכך …

• שבת לט ע"א · ג אמר רב נחמן: בחמה — דכולי עלמא לא פליגי דשרי. בתולדות האור …
• שבת קמו ע"ב · יא מתני׳ נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור, ואת המים היפים ברעים, …

הלכה י מערב אדם מים ומלח ושמן וטובל בו פתו או נותנו לתוך התבשיל. והוא שיעשה …

• שבת קח ע"ב · א אבל עושה הוא את מי המלח, וטובל בהן פתו, ונותן לתוך התבשיל. …
• שבת קח ע"ב · ו תני רבי יהודה בר חביבא: אין עושין מי מלח עזין. מאי מי …
• שבת קח ע"ב · ז למאי עבדי לה? אמר רבי אבהו: למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא: …

הלכה יא מותר לערב יין ודבש ופלפלין בשבת לאכלן אבל יין ומים ושמן אפרסמון אסור שאין …

• עבודה זרה ל ע"א · ב תנו רבנן: יין מבושל ואלונתית של גוים — אסורין, אלונתית כברייתה — …

הלכה יב חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא …

• שבת קמ ע"א · ז אמר מר זוטרא: לית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאתמר: …
• שבת קמ ע"א · ח שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא. …
• שבת קמ ע"א · ט ועושין אנומלין בשבת. תנו רבנן: עושין אנומלין בשבת, ואין עושין אלונטית. ואיזו …

הלכה יג הנוטל שער מגוף האדם חייב משום גוזז. לפיכך אסור לרחוץ את הידים בדבר שמשיר …

• שבת נ ע"ב · ה אמר רב יהודה: עפר לבינתא שרי. אמר רב יוסף: כוספא דיסמין שרי. …
• שבת נ ע"ב · ו מאי ברדא? אמר רב יוסף: תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי. אמר …

הלכה יד אסור לראות במראה של מתכת בשבת גזירה שמא ישיר בה נימין המדולדלין מן השער …

• שבת קמט ע"א · י והני תנאי כהני תנאי. דתניא: אין רואין במראה בשבת. רבי מאיר מתיר …
• שבת קמט ע"א · יב הכא במראה של מתכת עסקינן, וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה. דאמר …

הלכה טו המכבס חייב משום מלבן. והסוחט כסות חייב מפני שהוא מכבס. לפיכך אסור לדחוק מטלית …

• שבת מח ע"א · ג הדר חזייה דפרס דסתודר אפומיה דכובא ואנח נטלא עילויה. נזהיה רבה. אמר …
• שבת קמא ע"א · יז ואמר רבא: לא ליהדק איניש אודרא בפומא דשישא, דילמא אתי לידי סחיטה.
• שבת קמג ע"א · ה ספוג, אם יש לו עור בית אחיזה — מקנחין בו, ואם לאו …

הלכה טז נשברה לו חבית בשבת מציל ממנה מה שהוא צריך לשבת לו ולאורחיו ובלבד שלא …

• שבת קיז ע"ב · ג גמ׳ מכדי בהיתרא קטרח, נציל טפי? אמר רבא: מתוך שאדם בהול על …
• שבת קיז ע"ב · ד גופא: נשברה לו חבית בראש גגו — מביא כלי ומניח תחתיה, ובלבד …
• שבת קמג ע"ב · א מתני׳ חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות, ואומר לאחרים: באו והצילו …
• שבת קמג ע"ב · ב גמ׳ תנא: לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן, שלא יעשה כדרך שהוא …

הלכה יז טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים ואינו מכסכסו מבחוץ גזירה שמא יכבס. ומותר לגרדו …

• שבת קמ ע"א · כ מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר …
• שבת קמ ע"א · כג ותיפשיט ליה למר מסודרא? אמר ליה: התם — מיחזי כי אולודי חיורא, …
• שבת קמא ע"א · יח אמר רב כהנא: טיט שעל גבי בגדו — מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו …

הלכה יח מנעל או סנדל שנתלכלך בטיט ובצואה מותר לשכשכו במים אבל לכבסו אסור. ואין מגרדין …

• שבת קמא ע"ב · ב אמר ליה ההוא סבא: סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא: אין …
• שבת קמא ע"ב · ד לעבדו, פשיטא? ותו: לצחצחו, מי איכא מאן דשרי?
• שבת קמא ע"ב · ה אלא, אי איתמר הכי איתמר: אמר רב חסדא, לא שנו אלא שיעור …
• שבת קמב ע"ב · ד מעות שעל הכר — מנער את הכר, והן נופלות. היתה עליו לשלשת …
• זבחים צד ע"א · ח אחד הבגד ואחד השק כו׳. למימרא דעור בר כיבוס הוא?! ורמינהו: היתה …
• זבחים צד ע"ב · ב והא דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב, …
• זבחים צד ע"ב · ג אי הכי, בגד נמי! בגד – שרייתו זהו כיבוסו.

הלכה יט מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה ובמפה הקשה העשויה לאחוז בה …

• שבת קמז ע"ב · ג תנו רבנן: מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון. ולא ימסרנה לאוליירין, מפני שחשודים …
• שבת קמז ע"ב · ה רבי שמעון הא דאמרן. רבי — דתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה …

הלכה כ מי שרחץ במים מסתפג באלונטיתו ומביאה בידו ואין חוששין שמא יסחוט. וכן מי שנשרו …

• שבת קמו ע"ב · יד מי שנשרו וכו׳. אמר רב יהודה אמר רב: מכל מקום שאסרו חכמים …
• שבת קמז ע"א · יג גמ׳ קתני מי מערה דומיא דמי טבריא: מה מי טבריא חמין — …
• עירובין פח ע"א · ב ומסתפגין באלונטית מאי היא, דתניא: מסתפג אדם באלונטית, ומניחה בחלון. ולא ימסרנה …
• ביצה ט ע"א · ו איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני …
• ביצה לה ע"ב · יב ומאן דתני ״מנשירין״ לא משתבש, דתנן: מי שנשרו כליו במים — מהלך …
• עבודה זרה יב ע"א · י מאי ״אינו נראה״? אילימא דלא מתחזי, והאמר רב יהודה אמר רב: כל …

הלכה כב אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברם שברים שברים כדרך שמתקנין בחול הבגדים כשמכבסין …

• שבת קיג ע"א · יב גמ׳ אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא באדם אחד, אבל בשני …

הלכה כג הצובע מאבות מלאכות לפיכך אסור לאשה להעביר סרק על פניה מפני שהיא כצובעת. והתופר …

• שבת מח ע"א · ט רב חסדא שרא לאהדורי אודרא לבי סדיא בשבתא. איתיביה רב חנן בר …

הלכה כה התוקע חייב משום בונה לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין אותן ולא מחזירין …

• שבת קכב ע"ב · ד מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת, ודלתותיהן עמהן, אף על פי שנתפרקו בשבת. …
• שבת קכב ע"ב · י תנו רבנן: דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל — נוטלין אבל …
• עירובין קב ע"ב · ו גמ׳ תנו רבנן: ציר דלת שידה תיבה ומגדל, במקדש — מחזירין, במדינה …

הלכה כו אין גודלין את שער הראש ואין פוקסין אותו מפני שנראה כבונה. ואין מחזירין מנורה …

• שבת מז ע"א · ו לוי בר שמואל אשכחינהו לרבי אבא ולרב הונא בר חייא דהוו קיימי …
• שבת מז ע"א · ז מיתיבי: המחזיר קנה מנורה בשבת — חייב חטאת. קנה סיידין — לא …
• שבת קכב ע"ב · יד אמר ליה רבא: [שתי תשובות בדבר]. חדא, ד״ניטלין״ קתני, ועוד: מאי ״אבל …
• שבת קמז ע"ב · טז ואין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: …
• ביצה כב ע"א · ה ואין זוקפין את המנורה. מאי קא עביד? אמר רב חיננא בר ביסנא: …

הלכה כז העושה אהל קבוע חייב משום בונה. לפיכך אין עושין אהל עראי לכתחלה ולא סותרין …

• שבת קכה ע"ב · יב אמר רב ששת: אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל, הכא במאי עסקינן …
• שבת קכה ע"ב · יג פקק החלון כו׳. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל …
• שבת קלח ע"א · ב מנקיט אביי חומרי מתניתא ותני: הגוד והמשמרת, כילה וכסא גלין — לא …
• עירובין מד ע"א · ז והא: איתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל …
• עירובין פו ע"ב · יב פרסו?! לכתחילה מי שרי? והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת.

הלכה כח אין תולין את הכילה שהרי נעשית תחתיה אהל עראי. ומותר להניח מטה וכסא וטרסקל …

• שבת מז ע"א · ו לוי בר שמואל אשכחינהו לרבי אבא ולרב הונא בר חייא דהוו קיימי …
• שבת מז ע"א · ז מיתיבי: המחזיר קנה מנורה בשבת — חייב חטאת. קנה סיידין — לא …
• שבת קלח ע"א · א אלא אמר אביי: מדרבנן היא, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
• שבת קלח ע"א · ב מנקיט אביי חומרי מתניתא ותני: הגוד והמשמרת, כילה וכסא גלין — לא …

הלכה כט כל אהל משופע שאין בגגו טפח ולא בפחות משלשה סמוך לגגו רוחב טפח הרי …

• שבת קלח ע"א · יא תני רמי בר יחזקאל: טלית כפולה לא יעשה, ואם עשה — פטור …
• שבת קלח ע"א · טו אמר רב משום רבי חייא: וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו.
• עירובין קב ע"א · יג שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב עמרם: נימא לן מר מהלין מילי …
• עירובין קב ע"א · טז אמר ליה: זיל כרוך בודייא, ושייר בה טפח, למחר פשטה ומוסיף על …
• עירובין קב ע"א · יז אמר רב משום רבי חייא: וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו בשבת.

הלכה ל כילת חתנים שאין בגגה טפח ואין בפחות משלשה סמוך לגגה רוחב טפח. הואיל שהיא …

• שבת קכו ע"א · א בין קשור בין שאינו קשור, והוא שמתוקן.
• שבת קכו ע"א · ג ותניא: איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה? כל שקשור …
• שבת קלח ע"ב · ב אמר רב ששת בריה דרב אידי: לא אמרן אלא שאין בגגה טפח, …
• עירובין קב ע"א · יח כילת חתנים מותר לפורקה ולנטותה בשבת. אמר רב ששת בריה דרב אידי: …
• סוכה כז ע"ב · יד ותיפשוט ליה מדידיה דתנן: פקק החלון, רבי אליעזר אומר: בזמן שקשור ותלוי …

הלכה לא כובע שעושין על הראש ויש לו שפה מקפת שהיא עושה צל כמו אהל על …

• שבת קלח ע"ב · ג ואמר רב ששת בריה דרב אידי: האי סיאנא שרי. והאיתמר: סיאנא אסור! …
• שבת קלח ע"ב · ד אלא מעתה, שרביב בגלימא טפח הכי נמי דמיחייב? אלא לא קשיא: הא …
• עירובין קב ע"ב · ב ואמר רב שישא בריה דרב אידי: סיינא — שרי. והתניא אסור! לא …
• עירובין קב ע"ב · ד אלא, לא קשיא: הא — דמיהדק, הא — דלא מיהדק.

הלכה לב הנוטה פרוכת וכיוצא בה צריך להזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה לפיכך אם היתה …

• שבת קלח ע"ב · ו שלח ליה: הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת — אמר רב: …
• שבת קלח ע"ב · ז אמר אביי: וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור. אי אפשר דלא מימתחא …

הלכה לג בגד שמכסה בו פי החבית לא יכסה בו את כולה מפני שנעשה אהל אבל …

• שבת קלט ע"ב · טו ובכפיפה מצרית. אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ובלבד שלא יגביה …
• שבת קלט ע"ב · טז אמר רב: האי פרונקא, אפלגיה דכובא — שרי, אכוליה כובא — אסיר.

הלכה א העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה …

• שבת קב ע"ב · ו והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום …
• שבת קמו ע"א · יא תנו רבנן: אין נוקבין נקב חדש בשבת, ואם בא להוסיף — מוסיף. …
• שבת קמו ע"א · יב אמר רבה: דבר תורה — כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא — …
• שבת קמו ע"ב · ב ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו …

הלכה ב נוקבין מגופה של חבית להוציא ממנה יין ובלבד שינקבנה מלמעלה אבל מצדה אסור מפני …

• שבת קמו ע"א · ג מתני׳ שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות …
• שבת קמו ע"א · ח בעו מיניה מרב ששת: מהו למיברז חביתא בבורטיא בשבתא? לפיתחא קמיכוין, ואסיר, …
• שבת קמו ע"א · ט מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: מביא אדם חבית של יין ומתיז …
• שבת קמו ע"א · י אין נוקבין מגופה וכו׳. אמר רב הונא: מחלוקת למעלה, אבל מן הצד …
• ביצה לג ע"ב · ו מתקיף לה רב אחא בר יעקב: בקשין אמאי לא? מאי שנא מהא …

הלכה ג וכשם שאסור לפתוח כל נקב כך אסור לסתום כל נקב. לפיכך אסור לסתום נקב …

• שבת קלט ע"ב · ח אמרו ליה רבנן לרב אשי: חזי מר האי צורבא מרבנן ורב הונא …

הלכה ד כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש. ומפני זה הגורר כל …

• שבת עה ע"ב · ה הבונה, והסותר, המכבה, והמבעיר, והמכה בפטיש. רבה ורבי זירא דאמרי תרוייהו: כל …
• שבת קג ע"א · ב זה הכלל. ״זה הכלל״ לאתויי מאי? לאתויי דחק קפיזא בקבא.
• שבת קג ע"א · ג רבן שמעון בן גמליאל אומר: המכה בקורנס על הסדן כו׳. מאי קעביד? …

הלכה ה אין מספקין ולא מרקדין ואין מטפחין בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר ולספק כלאחר …

• שבת מ ע"ב · יב אמר רבי זירא: אנא חזיתיה לרבי אבהו דשט באמבטי, ולא ידענא אי …
• שבת קמח ע"ב · ב ואמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: תנן לא מספקין, ולא מטפחין, …
• ביצה לו ע"ב · ט ואלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, …

הלכה ו אין חותכין שפופרת של קנה מפני שהוא כמתקן כלי. היתה חתוכה אף על פי …

• שבת קמו ע"ב · ד גובתא, רב אסר ושמואל שרי. מחתך לכתחלה — דכולי עלמא לא פליגי …
• שבת קמו ע"ב · ז ואם היתה נקובה וכו׳. מישחא — רב אסר, ושמואל שרי. מאן דאסר …
• ביצה לב ע"ב · ז מתני׳ אין שוברין את החרס, ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח.

הלכה ז זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת. ואם אינה קשורה אין ממלאין בה גזירה …

• שבת נ ע"א · טו נימא כתנאי: בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקון. הא נתר …
• שבת קיג ע"א · יא מתני׳ מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי …
• שבת קיח ע"א · ו תנו רבנן: קערות שאכל בהן ערבית — מדיחן לאכול בהן שחרית. שחרית …
• שבת קכה ע"ב · י זמורה שהיא קשורה כו׳. קשורה — אין, לא קשורה — לא. לימא …

הלכה ח אסור להטביל כלים טמאין בשבת מפני שהוא כמתקן כלי. אבל אדם טמא מותר לטבול …

• פסחים סט ע"א · ה השיב רבי עקיבא ואמר: הזאה תוכיח וכו׳. תניא, אמר לו רבי אליעזר: …
• ביצה יז ע"ב · ח תא שמע: המטביל כליו בשבת, בשוגג — ישתמש בהן, במזיד — לא …
• ביצה יז ע"ב · יד מתני׳ חל להיות אחר השבת — בית שמאי אומרים: מטבילין את הכל …
• גיטין נד ע"א · טו תא שמע: המטביל כלים בשבת; בשוגג – ישתמש בהן, במזיד – לא …

הלכה ט אין מגביהין תרומות ומעשרות בשבת מפני שנראה כמתקן דבר שלא היה מתוקן.

• שבת קמב ע"א · יב רבי יהודה אומר: אף מעלין וכו׳. ואמאי?! הא קא מתקן!
• גיטין נד ע"א · יד תא שמע: המעשר בשבת; בשוגג – יאכל, במזיד – לא יאכל. הכי …

הלכה י מעבד מאבות מלאכות הוא. והמרכך עור בשמן כדרך שהעבדנים עושים הרי זה מעבד וחייב. …

• שבת קמא ע"ב · ב אמר ליה ההוא סבא: סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא: אין …
• שבת קמא ע"ב · ד לעבדו, פשיטא? ותו: לצחצחו, מי איכא מאן דשרי?
• שבת קמא ע"ב · ה אלא, אי איתמר הכי איתמר: אמר רב חסדא, לא שנו אלא שיעור …

הלכה יא הממרח רטיה בשבת חייב משום מוחק את העור. לפיכך אין סותמין נקב בשעוה וכיוצא …

• שבת עה ע"ב · ג והממחקו והמחתכו. אמר רבי אחא בר חנינא: השף בין העמודים בשבת — …
• שבת קמו ע"א · ג מתני׳ שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות …
• שבת קמו ע"ב · ז ואם היתה נקובה וכו׳. מישחא — רב אסר, ושמואל שרי. מאן דאסר …

הלכה יב כותב מאבות מלאכות. לפיכך אסור לכחול בפוך וכיוצא בו בשבת מפני שהוא ככותב. ואסור …

• שבת צה ע"א · א כוחלת — משום צובעת, גודלת ופוקסת — משום בונה. וכי דרך בנין …
• שבת קמח ע"א · ה מתני׳ שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן, ובלבד שלא יאמר לו …
• שבת קנ ע"א · ג מתני׳ לא ישכור אדם פועלים בשבת. ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו …

הלכה יד אין דנין בשבת ולא חולצין ולא מיבמין ולא מקדשין גזירה שמא יכתוב. ואין מקדישין …

• שבת קמח ע"ב · יד וכן ערב פסח. אמר רבי יוחנן: מקדיש אדם פסחו בשבת, וחגיגתו ביום …
• שבת קמח ע"ב · יח ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, …
• פסחים סו ע"ב · ב פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה, והתנן: אין מקדישין ואין מעריכין ואין …
• פסחים סו ע"ב · ג הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן. אבל בחובות שקבוע להן זמן …

הלכה טו המגביה תרומות ומעשרות בשבת או ביום טוב בשוגג יאכל ממה שהתקין. במזיד לא יאכל …

• שבת לד ע"א · ג מתני׳ שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: …
• שבת קמב ע"א · יב רבי יהודה אומר: אף מעלין וכו׳. ואמאי?! הא קא מתקן!
• ביצה יז ע"ב · ז (תנן:) המעשר פירותיו בשבת, בשוגג — יאכל, במזיד — לא יאכל. לא …
• ביצה לד ע"ב · ו לא, שאני התם, כיון דאמר: ״מכאן אני אוכל למחר״ — קבע ליה …

הלכה יז אסור להפיס ולשחק בקוביא בשבת מפני שהוא כמקח וממכר. ומפיס אדם עם בניו ועם …

• שבת קמט ע"ב · ד אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם …

הלכה יח אסור לחשב חשבונות שהוא צריך להן בשבת בין שעבר בין שעתיד להיות גזירה שמא …

• שבת קנ ע"א · יג אמר רב יהודה אמר שמואל: חשבונות של [מלך] ושל מה בכך — …

הלכה יט אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת שלא יהא כדרך חול ויבא למחוק. מונה אדם פרפרותיו …

• שבת קטז ע"ב · ג ומפני מה אין קורין כו׳. אמר רב: לא שנו אלא בזמן בית …
• שבת קמט ע"א · א גמ׳ מאי טעמא? רב ביבי אמר: גזירה שמא ימחוק. אביי אמר: גזירה …
• שבת קמט ע"א · ו ולמאן דאמר שמא ימחוק, ליחוש שמא יקרא! וכי תימא: טבלא ופינקס בשטרא …
• שבת קמט ע"א · ח אלא: לעולם דכתיב אכותל ומידלי, ודקא קשיא לך דרבה — דרבה תנאי …
• שבת קמט ע"א · יג תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות — אסור לקרותו בשבת. …

הלכה כ נפלה דליקה בחצר בשבת אינו מציל כל מה שיש בחצר לחצר אחרת שבאותו המבוי …

• שבת קכ ע"א · ג להיכן מצילין אותן — לחצר המעורבת. בן בתירה אומר: אף לשאינה מעורבת. …

הלכה כא ומה הוא מציל למזונו. אם נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות. הראוי …

• שבת קיז ע"ב · ב מתני׳ מצילין מזון שלש סעודות. הראוי לאדם — לאדם, הראוי לבהמה — …

הלכה כב במה דברים אמורים במציל בכלים הרבה או שהיה ממלא כלי ומוציאו ומערה וחוזר וממלא …

• שבת קכ ע"א · ב מתני׳ מצילין סל מלא ככרות, אף על פי שיש בו מאה סעודות, …
• שבת קכ ע"א · ד גמ׳ והא תנא ליה רישא שלש סעודות ותו לא! אמר רב הונא: …

הלכה כג כיצד מציל סל מלא ככרות אף על פי שיש בו כמה סעודות. ועגול של …

• שבת קכ ע"א · ב מתני׳ מצילין סל מלא ככרות, אף על פי שיש בו מאה סעודות, …
• שבת קכ ע"א · ד גמ׳ והא תנא ליה רישא שלש סעודות ותו לא! אמר רב הונא: …

הלכה כד ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו או …

• שבת קכ ע"א · ו ועיגול של דבילה כו׳. חשבון מאי עבידתיה? מהפקירא קזכו? — אמר רב …
• עירובין קד ע"א · טו אמר ליה רבה: לא אסרו אלא קול של שיר. איתיביה אביי: מעלין …

הלכה כה הציל פת נקיה אינו חוזר ומציל פת שאינה נקיה. אבל אם הציל פת שאינה …

• שבת קיז ע"ב · ז תנו רבנן: הציל פת נקיה — אין מציל פת הדראה, פת הדראה …
• שבת קכ ע"א · ג להיכן מצילין אותן — לחצר המעורבת. בן בתירה אומר: אף לשאינה מעורבת. …

הלכה כו מותר להציל כל כתבי הקדש שיש בחצר לחצר אחרת שבאותו המבוי ואע"פ שלא עירבו. …

• שבת צה ע"א · א כוחלת — משום צובעת, גודלת ופוקסת — משום בונה. וכי דרך בנין …
• שבת קטו ע"א · ד גמ׳ איתמר: היו כתובים תרגום או בכל לשון, רב הונא אמר: אין …
• שבת קטז ע"ב · ו מתני׳ מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין, ואף על …
• שבת קיז ע"ב · א אלא אמר רב אשי: שלש מחיצות ולחי אחד — זה מבוי שאינו …

הלכה כז היו כתובין בסם ובסיקרא אף על פי שאינו כתב של קיימא הואיל והן כתובין …

• שבת קטו ע"ב · ב תנו רבנן: הברכות והקמיעין, אף על פי שיש בהן אותיות של שם …
• שבת קטו ע"ב · ג בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא: היו כתובין בסם ובסיקרא …
• שבת קטז ע"א · ד איבעיא להו: הגליונין של ספר תורה, מצילין אותן מפני הדליקה או אין …

הלכה כח ספר תורה שיש בו ללקט שמונים וחמש אותיות מתוך תיבות שלימות ואפילו בכללן יגר …

• שבת קטו ע"ב · ד בעא מיניה רב הונא בר חלוב מרב נחמן: ספר תורה שאין בו …
• שבת קטו ע"ב · ה איתיביה: תרגום שכתבו מקרא, ומקרא שכתבו תרגום, וכתב עברית — מצילין מפני …
• שבת קטו ע"ב · ו איבעיא להו: הני שמונים וחמש אותיות, מכונסות או מפוזרות? רב הונא אמר: …
• שבת קטז ע"ב · ו מתני׳ מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין, ואף על …

הלכה א יש דברים שהן אסורין בשבת אף על פי שאינם דומין למלאכה ואינם מביאין לידי …

• שבת קיג ע"א · יד ״וכבדתו מעשות דרכיך״. ״וכבדתו״ — שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של …
• שבת קיג ע"ב · א שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. דבור אסור, הרהור — …
• שבת קיג ע"ב · ב מתקיף לה רבא: היכי ליעביד? ליקיף — קמפיש בהילוכא. ליעבר — זימנין …

הלכה ב אסור לאדם לפקוד גנותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צריכין או היאך הן …

• עירובין לח ע"ב · כב אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי: אי הוה שמיע ליה למר …

הלכה ג במה דברים אמורים בשהחשיך על התחום לעשות דבר שאסור בשבת לעשותו. אבל אם החשיך …

• שבת קנ ע"א · ג מתני׳ לא ישכור אדם פועלים בשבת. ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו …
• שבת קנ ע"ב · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לאדם לומר לחבירו ״לכרך פלוני אני …
• שבת קנ ע"ב · ו תנן: אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות. בשלמא לשכור פועלים …

הלכה ד מותר לאדם לומר לפועל הנראה שתעמוד עמי לערב. אבל לא יאמר לו היה נכון …

• שבת קיג ע"ב · א שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. דבור אסור, הרהור — …
• שבת קנ ע"א · ה אלא אמר רב אשי: אפילו תימא חבירו ישראל, הא קא משמע לן: …
• עבודה זרה ז ע"א · ח תנו רבנן: לא יאמר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב״. רבי יהושע …

הלכה ה מותר לרוץ בשבת לדבר מצוה כגון שירוץ לבית הכנסת או לבית המדרש. ומחשבין חשבונות …

• ברכות ו ע"ב · ט אמר רבי חלבו, אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה …
• ברכות ו ע"ב · י אמר רבי זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא …
• שבת יב ע"א · יא וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבן שמעון בן גמליאל: …
• שבת יב ע"ב · א רבי יהודה אומר: ״המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל״. רבי יוסי אומר: …
• שבת קיג ע"א · יד ״וכבדתו מעשות דרכיך״. ״וכבדתו״ — שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של …
• שבת קנ ע"א · יא ודיבור מי אסיר? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו: חשבונות של …
• שבת קנ ע"א · יב ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: הולכין לטרטיאות ולקרקסאות ולבסילקאות …
• שבת קנ ע"ב · ח תא שמע: מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת. …
• שבת קנז ע"ב · ב ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת. עולא איקלע לבי ריש גלותא. חזייה …
• כתובות ה ע"א · ב אמר ליה אביי: וחשבונות של מצוה מי אסירי? והא רב חסדא ורב …
• כתובות ה ע"א · ג ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: הולכין לטרטייאות ולקרקייאות לפקח …

הלכה ו מפליגין בים הגדול בערב שבת לדבר מצוה ופוסק עמו לשבות ואינו שובת. ומפירין נדרים …

• שבת יט ע"א · ח תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת. במה דברים …
• שבת קנז ע"א · ו גמ׳ איבעיא להו: הפרה בין לצורך ובין שלא לצורך, ושאלה לצורך — …
• שבת קנז ע"א · יב ונשאלים לנדרים. איבעיא להו: כשלא היה לו פנאי, או דלמא אפילו היה …
• נדרים עז ע"א · א תנן התם: מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו: …
• נדרים עז ע"א · ה ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו: כשלא היה להם פנאי, או …

הלכה ז אין עונשין בשבת אף על פי שהעונש מצות עשה אינה דוחה שבת. כיצד הרי …

• יבמות ו ע"ב · יא מה מושבות האמורים להלן — בבית דין, אף מושבות האמורים כאן — …
• סנהדרין לה ע"א · י משום דלא אפשר. היכי ליעבד? לידייניה במעלי שבתא וליגמריה לדיניה במעלי שבתא? …

הלכה י כל הדברים שהן אסורין משום שבות לא גזרו עליהן בין השמשות אלא בעצמו של …

• שבת ח ע"ב · ה וזמנין משני ליה, הוא ברשות הרבים ועירובו בכרמלית. ורבי היא, דאמר כל …
• עירובין לב ע"ב · ג מתני׳ נתנו באילן, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב, למטה מעשרה …
• עירובין לב ע"ב · ו לעולם דקאי ברשות הרבים, ונתכוון לשבות למטה. ורבי היא, דאמר: כל דבר …

הלכה יא קטן שעשה בשבת דבר שהוא משום שבות כגון שתלש מעציץ שאינו נקוב או טלטל …

• שבת קכא ע"א · ו אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה …
• יבמות קיד ע"א · א דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו, מייתי להו. אלמא קסבר: …
• יבמות קיד ע"א · ב אמר אביי: ״תולש״ — בעציץ שאינו נקוב, ״זורק״ — בכרמלית דרבנן.

הלכה ג כל כלי שמלאכתו להיתר בין היה של עץ או של חרס או של אבן …

• שבת לו ע"א · א לתינוק. בציבור נמי, חזי לגמע לתינוק עני? ותו, הא דתניא: כשם שמטלטלין …
• שבת קכג ע"ב · יא אמר ליה רבא: מכדי ״התירו״ קתני, מה לי לצורך גופו, מה לי …
• שבת קכד ע"א · ו מתני׳ כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך. רבי נחמיה אומר: אין ניטלין …
• שבת קכד ע"א · ט אלא אמר רבא: ״לצורך״ — דבר שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין …
• שבת קכד ע"ב · ג ואף רב סבר לה להא דרבא. דאמר רב: מר שלא יגנב — …

הלכה ה וכן מטלטל הוא הריחים או המכתשת לשבר עליה אגוזים או לעלות עליה למטה. וזה …

• שבת קלה ע"ב · ד יש מקנת כסף שנימול לאחד ויש מקנת כסף שנימול לשמונה, כיצד? לקח …
• שבת קלה ע"ב · ה ויש יליד בית שנימול לשמנה, כיצד? לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה — …

הלכה ו וכל שאינו כלי כגון אבנים ומעות וקנים וקורות וכיוצא בהן אסור לטלטלן. אבן גדולה …

• שבת לה ע"א · ב וחילופה בחלתא. דאמר רבה: חלתא בת תרי כורי — שרי לטלטולה, ובת …
• שבת מג ע"ב · ו מאי היא? — דאמר רב שמואל בר יהודה, וכן תנא שילא מרי: …
• שבת קכד ע"א · יד וכי תימא: שבת גופיה תישתרי, דהא דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו ולצורך …
• שבת קלה ע"א · ד אמר מר: ולא ספק דוחה את השבת. לאתויי מאי? לאתויי הא דתנו …
• עירובין קב ע"א · יא ההוא שריתא דהוה בי רבי פדת דהוה מדלו לה בי עשרה ושדו …
• יבמות פ ע"א · טו ובן שמנה מי קחיי? והתניא: בן שמנה — הרי הוא כאבן, ואסור …
• בבא בתרא כ ע"א · יב ובן שמנה המונח בחלון. אתיא אמיה, דריא ליה! בשבת; דתניא: בן שמנה …

הלכה ז מותר לטלטל הכלי אפילו שלא לצורך תשמישו אלא לעשות בו מלאכה שלא נעשה לתשמישה. …

• שבת קכב ע"ב · ה נוטל אדם קורנס — לפצע בו את האגוזין, קרדום — לחתוך בו …
• שבת קכג ע"א · ו איתמר. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: קורנס של זהבים שנינו. …

הלכה ח ומטלטל אדם מחט של יד השלימה ליטול בה את הקוץ. אבל אם ניטל הקצה …

• שבת קכב ע"ב · ו את הרחת ואת המלגז — לתת עליו לקטן. את הכוש ואת הכרכר …
• שבת קכג ע"א · טז מיתיבי: מחט, בין נקובה בין שאינה נקובה — מותר לטלטלה בשבת. ולא …
• שבת קכג ע"א · יז תרגמה אביי אליבא דרבא: בגולמי עסקינן, זימנין דמימליך עלייהו, ומשוי להו מנא. …

הלכה ט כל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו כגון כלים המוקצים לסחורה וכלים היקרים ביותר …

• שבת יט ע"ב · ד שמן של בדדין ומחצלות של בדדין — רב אסר ושמואל שרי. הני …
• שבת נ ע"א · ד רבינא אומר: בשל הפתק שנו. תניא נמי הכי, גיזי צמר של הפתק …
• שבת קכג ע"ב · ה מתני׳ רבי יוסי אומר: כל הכלים ניטלין, חוץ מן המסר הגדול ויתד …
• שבת קכג ע"ב · ז אמר אביי: חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי — כיתד של מחרישה …
• עירובין לה ע"א · ט תנא קמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: כל הכלים ניטלין בשבת, חוץ …

הלכה י כל כלי שהוקצה מחמת האיסור אסור לטלטלו. כגון נר שהדליקו בו בשבת והמנורה שהיה …

• שבת מד ע"א · ד גמ׳ תנו רבנן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, דברי רבי יהודה. …
• שבת מד ע"ב · א ומה נר דלהכי עבידא, כי לא אדליק בה שרי לטלטולה — מטה …
• סנהדרין פד ע"ב · טז והדתנן: מחט של יד ליטול בה את הקוץ, ליחוש דילמא חביל והויא …

הלכה יא אבל כלי המוקצה מחמת מיאוסו כגון נר ישן של נפט וכלי הצואה וכיוצא בהן …

• שבת מד ע"א · ד גמ׳ תנו רבנן: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, דברי רבי יהודה. …

הלכה יב כל הכלים הניטלין בשבת שנתפרקו דלתותיהן כגון דלתות שידה תיבה ומגדל בין שנתפרקו בשבת …

• שבת קכב ע"ב · ד מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת, ודלתותיהן עמהן, אף על פי שנתפרקו בשבת. …
• שבת קכד ע"ב · ט מתני׳ כל הכלים הניטלין בשבת — שבריהן ניטלין עמהן, ובלבד שיהו עושין …

הלכה יג כל כסויי הכלים נטלים בשבת והוא שיש תורת כלי עליהן. היה כלי מחובר בקרקע …

• שבת קכה ע"א · ד תנו רבנן: שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר, דברי …
• שבת קכו ע"ב · ו מתני׳ כל כיסויי הכלים שיש להם בית אחיזה — ניטלין בשבת. אמר …
• שבת קכו ע"ב · ז גמ׳ אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: …
• שבת קכו ע"ב · ח כי פליגי בכלים דחברינהו בארעא. מר סבר גזרינן, ומר סבר לא גזרינן.
• חולין יד ע"ב · ו אלא אמר רב יוסף: רבי יהודה דכלים היא, דתנן: כל הכלים הניטלין …

הלכה יד שני דברים אחד אסור לטלטלו ואחד מותר לטלטלו והן סמוכים זה לזה או זה …

• שבת קמא ע"א · ו אמר רב אדא בר אבא, אמרי בי רב: תנינא דלא כרב נחמן. …

הלכה טו כיצד פגה שהיתה טמונה בתבן וחררה שהיתה על גבי גחלים תוחבן בכוש או בכרכר …

• שבת נ ע"ב · טו אמר רב הונא: האי סליקוסתא — דצה, שלפה, והדר דצה — שרי. …
• שבת קכג ע"א · ט רבי אלעזר בן תדאי אומר: תוחבן בכוש או בכרכר, והן ננערות מאיליהן. …
• שבת קמא ע"א · ו אמר רב אדא בר אבא, אמרי בי רב: תנינא דלא כרב נחמן. …
• עירובין עז ע"ב · א שמקצת עלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום מעשר, ולא …

הלכה טז נוטל אדם את בנו שיש לו געגועין עליו והאבן בידו אבל לא דינר שאם …

• שבת קמא ע"ב · יט מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו. וכלכלה והאבן בתוכה. ומטלטלין תרומה …
• שבת קמא ע"ב · כז תנן: נוטל אדם את בנו והאבן בידו? אמרי דבי רבי ינאי בתינוק …
• שבת קמב ע"א · א מאי איריא אבן, אפילו דינר נמי! אלמה אמר רבא: לא שנו אלא …
• שבת קמב ע"א · ד כלכלה והאבן בתוכה. ואמאי? תיהוי כלכלה בסיס לדבר האסור! אמר רבה בר …
• שבת קמב ע"א · ה ולינערינהו נעורי! אמר רב חייא בר אשי אמר רבא: הכא בכלכלה פחותה …

הלכה יז חבית ששכח אבן על פיה מטה על צדה והיא נופלת. היתה בין החביות והאבן …

• שבת קכה ע"ב · ג גמ׳ תנן התם: אבן שעל פי החבית — מטה על צידה, והיא …
• שבת קמב ע"ב · ג מתני׳ האבן שעל פי החבית — מטה על צדה, והיא נופלת. היתה …
• שבת קמב ע"ב · ה גמ׳ אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח …
• שבת קמב ע"ב · יג אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא לצורך …

הלכה יח האבן שבקרויה אם ממלאין בה ואינה נופלת הרי היא כמקצת הקרויה ומותר למלאת בה …

• שבת קכה ע"א · טז מתני׳ האבן שבקירויה, אם ממלאין בה ואינה נופלת — ממלאין בה, ואם …
• שבת קמ ע"ב · א משלפא לדידה מקניא — שרי, קניא מינה — אסיר. אמר רבא: ואם …

הלכה יט פירות שאסור לאכול כגון פירות שאינם מעושרין אפילו הן חייבין במעשר מדבריהם או מעשר …

• שבת קכז ע"ב · טו ודמאי וכו׳. דמאי, הא לא חזי ליה! כיון דאי בעי מפקר ליה …
• שבת קכז ע"ב · כ ומעשר שני וכו׳. פשיטא! לא צריכא שנתן את הקרן ולא נתן את …
• שבת קכח ע"א · א אבל לא את הטבל וכו׳. פשיטא! לא צריכא בטבל טבול מדרבנן, שזרעו …
• שבת קכח ע"א · ב ולא מעשר ראשון וכו׳. פשיטא! לא צריכא, שהקדימו בכרי, שנטל ממנו מעשר …
• שבת קכח ע"א · ג ולא את מעשר שני וכו׳. פשיטא! לא צריכא דנפדו ולא נפדו כהלכתן. …

הלכה כ מטלטל ישראל התרומה אף על פי שאינה ראויה לו. ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה …

• שבת קכז ע"ב · יד מפנין תרומה טהורה וכו׳. פשיטא! לא צריכא, דמנחה ביד ישראל. מהו דתימא: …
• שבת קמב ע"א · ו מטלטלין תרומה וכו׳. אמר רב חסדא: לא שנו אלא שטהורה למטה וטמאה …
• שבת קמב ע"א · ז וכי טהורה למטה נמי, לישדינהו ולינקטינהו! אמר רבי אלעי אמר רב: בפירות …
• שבת קמב ע"א · ט אמר לך רב חסדא: מתניתין — לצורך גופו, ברייתא — לצורך מקומו.

הלכה כא נדבך של אבנים שחשב עליו מבעוד יום אם למדום מותר לישב עליהן למחר ואם …

• שבת נ ע"א · ה תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב: חריות של דקל שגדרן לעצים, …
• שבת נ ע"א · ו איתמר רב אמר: קושר, ושמואל אמר: חושב, ורב אסי אמר: יושב, אף …
• שבת קכה ע"ב · ח רבי יוחנן אמר: הצריכן רבי למעשה. מאי אמר להו? רבי אמי אמר: …

הלכה כב הקש שעל המטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו. ואם הוא מאכל בהמה מותר …

• שבת נ ע"א · יב אמר רב יהודה: מכניס אדם מלא קופתו עפר, ועושה בה כל צרכו. …
• שבת קמא ע"א · ג מתני׳ הקש שעל גבי המטה — לא ינענענו בידו, אלא מנענעו בגופו. …
• ביצה ח ע"א · ו הכניס עפר לגנתו ולחורבתו — מותר לכסות בו. ואמר רב יהודה: מכניס …
• ביצה ח ע"א · ז דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה: והוא שייחד לו קרן זוית.

הלכה כג אסור לבטל כלי מהיכנו מפני שהוא כסותר. כיצד לא יתן כלי תחת הנר בשבת …

• שבת מב ע"ב · ו מתני׳ אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נתנוה …
• שבת מב ע"ב · ז גמ׳ אמר רב חסדא: אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת …
• שבת מג ע"א · ד רב יוסף אמר, היינו טעמא דרב חסדא: משום דקא מבטל כלי מהיכנו.
• ביצה ג ע"ב · ה אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר. וספיקא אסורה, ואם נתערבה …
• ביצה ל ע"ב · ה ורבי שמעון מתיר? והא קא סתר אהלא! אמר רב נחמן בר יצחק: …
• ביצה לה ע"ב · ז משילין פירות דרך ארובה ביום טוב, אבל לא בשבת. ומכסים פירות בכלים …
• ביצה לו ע"א · ח ומכסין את הפירות. אמר עולא: ואפילו אוירא דלבני. רבי יצחק אמר: פירות …

הלכה כד נותנין כלי נותנין כלי תחת הדלף ואם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע. והוא …

• שבת מג ע"א · ח נותנין כלי תחת הדלף בשבת! — בדלף הראוי.
• שבת קמג ע"א · יג רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא. רב הונא בריה דרב יהושע עביד …
• ביצה כא ע"ב · י אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: ולהוי כגרף של רעי! אמר ליה: …
• ביצה לה ע"ב · ז משילין פירות דרך ארובה ביום טוב, אבל לא בשבת. ומכסים פירות בכלים …
• ביצה לו ע"א · יג תנן: נותנין כלי תחת הדלף בשבת. בדלף הראוי.
• ביצה לו ע"א · טו תא שמע: פורסין מחצלת על גבי אבנים בשבת! באבנים מקורזלות, דחזיין לבית …
• ביצה לו ע"ב · ג ונותנין כלי תחת הדלף בשבת. תנא: אם נתמלא הכלי — שופך ושונה, …

הלכה כה חבית של טבל שנשברה מביא כלי ומניח תחתיה הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן הרי …

• שבת מג ע"א · ה איתיביה אביי: חבית של טבל שנשברה — מביא כלי אחר ומניח תחתיה! …
• שבת מג ע"א · ז וכן קורה שנשברה, סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה! — דרפי, דאי …
• שבת מג ע"א · ט כופין את הסל לפני האפרוחין שיעלו וירדו! קסבר מותר לטלטלו. והתניא, אסור …
• שבת מג ע"א · יד תא שמע: פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת, בחמה — מפני …
• שבת קכח ע"ב · ב מתני׳ כופין את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו. תרנגולת שברחה — …
• ביצה לד ע"ב · ו לא, שאני התם, כיון דאמר: ״מכאן אני אוכל למחר״ — קבע ליה …
• ביצה לו ע"א · ח ומכסין את הפירות. אמר עולא: ואפילו אוירא דלבני. רבי יצחק אמר: פירות …
• ביצה לו ע"א · יג תנן: נותנין כלי תחת הדלף בשבת. בדלף הראוי.
• ביצה לו ע"א · טו תא שמע: פורסין מחצלת על גבי אבנים בשבת! באבנים מקורזלות, דחזיין לבית …
• ביצה לו ע"א · טז תא שמע: פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת, בחמה — מפני …

הלכה כו בהמה שנפלה לבור או לאמת המים אם יכול ליתן לה פרנסה במקומה מפרנסין אותה …

• שבת קכח ע"ב · ו לא קשיא, הא — דאפשר בפרנסה, הא — דאי אפשר בפרנסה. אפשר …
• שבת קכח ע"ב · ח תרנגולת שברחה וכו׳. דוחין — אין, מדדין — לא. תנינא להא, דתנו …

הלכה א כל כלי האורג וחבליו וקנים שלו מותר לטלטלן ככלי שמלאכתו לאיסור חוץ מכובד העליון …

• שבת קיג ע"א · ח אמר רב יהודה אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת. בעו מיניה …
• שבת קיג ע"א · י בשדה — לא אתי לאשוויי גומות, הכא בבית — אתי לאשוויי גומות. …

הלכה ב מכבדות של תמרה וכיוצא בהן שמכבדין בהן את הקרקע הרי הן ככלי שמלאכתו להיתר …

• שבת קכד ע"ב · ז אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: מכבדות של …
• שבת קכד ע"ב · יט אמר רב נחמן: הני ליבני דאישתיור מבניינא — שרי לטלטולינהו, דחזו למיזגא …
• ביצה לא ע"ב · ז גמ׳ אמאי? והא קא סתר אהלא! אמר רב נחומי בר אדא אמר …
• ביצה לא ע"ב · ט אמר שמואל: חותמות שבקרקע — מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך. שבכלים …

הלכה ג חרס קטנה מותר לטלטלה אפילו ברשות הרבים הואיל וראויה היא בחצר לכסות בה פי …

• שבת קכד ע"ב · כ אמר רב נחמן אמר שמואל: חרס קטנה — מותר לטלטלה בחצר, אבל …
• שבת קכד ע"ב · כג מתקיף לה רב פפא: אלא מעתה, זריק ליה לגלימיה הכי נמי דאסור?! …
• עירובין מג ע"א · טו תא שמע: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו׳. אי אמרת …
• עירובין מג ע"א · טז אמר רבא: במהלכת ברקק.

הלכה ד מותר להכניס לבית הכסא שלש אבנים מקורזלות לקנח בהן וכמה שיעורן כמלוא היד. אבל …

• שבת פא ע"א · ה זונין על לבי מדרשא, אמר להו: רבותי, אבנים של בית הכסא שיעורן …
• שבת פא ע"א · ז אמר רב יהודה: אבל לא את הפאייס. מאי ״פאייס״? אמר רבי זירא: …
• שבת פא ע"א · ט אמר ליה אביי לרב יוסף: ירדו עליה גשמים ונטשטשו מהו? אמר ליה: …
• שבת פא ע"ב · א חסדא: מהו להעלותם אחריו לגג? אמר ליה: גדול כבוד הבריות שדוחה את …
• סוכה לו ע"ב · ו אתרוג קטן וכו׳. אמר רפרם בר פפא: כמחלוקת כאן, כך מחלוקת באבנים …

הלכה ה היה לפניו צרור וחרש מקנח בצרור ואם היה החרש מאוגני כלים מקנח בחרש. היו …

• שבת פא ע"א · ז אמר רב יהודה: אבל לא את הפאייס. מאי ״פאייס״? אמר רבי זירא: …
• שבת פב ע"א · ב אמר ליה רב הונא לרבה בריה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב …
• שבת פב ע"א · ג היו לפניו צרור וחרס, רב הונא אמר: מקנח בצרור ואין מקנח בחרס, …

הלכה ו שירי מחצלאות שבלו הרי הן ככלי שמלאכתו להיתר מפני שראויין לכסות בהן הטינוף. אבל …

• שבת קלח ע"ב · ח אידך מאי היא דתניא: כירה שנשמטה אחת מירכותיה — מותר לטלטלה. שתים …

הלכה ז סולם של עליה אסור לטלטלו שאין עליו תורת כלי. ושל שובך מותר להטותו. אבל …

• שבת קכג ע"ב · ג מתני׳ קנה של זיתים, אם יש קשר בראשו — מקבל טומאה, ואם …
• ביצה ט ע"ב · ב אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בסולם של שובך, אבל בסולם …

הלכה ח דלת שהיה לה ציר אף על פי שאין לה עתה ציר שהכינה לסתום בה …

• שבת קכה ע"א · ב אמר בר המדורי אמר שמואל: קרומיות של מחצלת — מותר לטלטלן בשבת. …
• שבת קכה ע"א · ג אמר רבי זירא אמר רב: שירי פרוזמיות — אסור לטלטלן בשבת. אמר …
• עירובין קא ע"א · א מתני׳ הדלת שבמוקצה, וחדקים שבפרצה, ומחצלות — אין נועלין בהן אלא אם …
• עירובין קא ע"א · ה אביי מתרץ לטעמיה, ורבא מתרץ לטעמיה. אביי מתרץ לטעמיה: או שיש להן …

הלכה ט דלת שהיה לה לוח אחד ששומטין אותה ונועלין בה אם לא היה לה למטה …

• שבת קכד ע"א · ב גלוסטרא — דתנן: נגר שיש בראשו גלוסטרא, רבי יהושע אומר: שומטה מן …
• עירובין קא ע"א · ז תני רבי חייא: דלת אלמנה הנגררת — אין נועלין בה. היכי דמי …

הלכה י נגר שאין בראשו קלוסטרא אם היה קשור ותלוי בדלת נועלין בו. וכן אם היה …

• שבת קכו ע"א · א בין קשור בין שאינו קשור, והוא שמתוקן.
• שבת קכו ע"א · ג ותניא: איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה? כל שקשור …
• שבת קכו ע"א · ו אמר רב יהודה בר שילת אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: הלכה …
• עירובין קא ע"ב · יג מתני׳ נגר שיש בראשו גלוסטרא, רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר.
• עירובין קב ע"א · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנגרר.
• עירובין קב ע"א · ו אמר רבא: והוא שקשור בדלת. איני?! והא רבי טבלא איקלע למחוזא, וחזא …

הלכה יא מנורה של חוליות בין גדולה בין קטנה אין מטלטלין אותה שמא יחזירנה בשבת. היו …

• שבת מו ע"א · ב מאי ״חוליות״ — כעין חוליות, דאית בה חידקי. הלכך: חוליות, בין גדולה …
• שבת קכא ע"ב · יא אמר רבי אבא בר כהנא אמר רבי חנינא: פמוטות של בית רבי …

הלכה יב מנעל שעל גבי האמום שומטין אותו בשבת. מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא …

• שבת מח ע"א · ה אמר ליה: וכי מפני שאין לו קופה של תבן, עומד ומפקיר קופה …
• שבת מט ע"א · יא מתני׳ טומנין בשלחין ומטלטלין אותן, בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא …
• שבת מט ע"ב · א אבא — שלחא הוה, ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן.
• שבת מט ע"ב · יד בגיזי צמר ואין מטלטלין. אמר רבא: לא שנו אלא שלא טמן בהן, …
• שבת קמא ע"א · ד מכבש של בעלי בתים — מתירין, אבל לא כובשין. ושל כובסין — …
• שבת קמא ע"ב · י תני חדא: שומטין מנעל מעל גבי אימוס, ותניא אידך: אין שומטין. לא …

הלכה יג כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה וכיוצא בהן אם היו בחצר שיושבין בה …

• שבת מז ע"א · ה אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא, גרף של ריעי מאיס, והאי לא …
• שבת קכא ע"ב · ב ואלא היכי אתנייה? אימא: על צואה של תרנגולים מפני קטן.
• שבת קכא ע"ב · ג ותיפוק ליה דהוי גרף של רעי! וכי תימא: גרף של רעי אגב …
• שבת קכא ע"ב · ט איבעיא להו: ״פגע בו כיוצא בו״ דשפיר עבד, או לא? תא שמע, …
• שבת קמג ע"א · יג רבה מטלטל להו אגב לקנא דמיא. רב הונא בריה דרב יהושע עביד …
• ביצה כא ע"ב · ח ולטלטלינהו אגב כסא? מי לא אמר רבא: מטלטלין כנונא אגב קטמיה, אף …
• ביצה כא ע"ב · י אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: ולהוי כגרף של רעי! אמר ליה: …
• ביצה לו ע"ב · ו אמר שמואל: גרף של רעי ועביט של מימי רגלים — מותר להוציאן …

הלכה יד שמן שיוצא מתחת הקורה של בית הבד בשבת וכן תמרים ושקדים המוכנים לסחורה מותר …

• שבת יט ע"ב · ד שמן של בדדין ומחצלות של בדדין — רב אסר ושמואל שרי. הני …
• שבת מד ע"א · ב אין ניאותין הימנו, לפי שאינו מן המוכן. תנו רבנן: מותר השמן שבנר …
• שבת מה ע"א · ג בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: חטים שזרען בקרקע, וביצים שתחת תרנגולת …
• שבת מה ע"ב · א פצעילי תמרה, לרבי שמעון מהו? אמר לו: אין מוקצה לרבי שמעון אלא …
• שבת קכה ע"א · ד תנו רבנן: שברי תנור ישן הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר, דברי …
• שבת קכז ע"א · ב תנו רבנן: אין מתחילין באוצר תחילה, אבל עושה בו שביל כדי שיכנס …
• שבת קכז ע"א · ג תנו רבנן: תבואה צבורה, בזמן שהתחיל בה מערב שבת — מותר להסתפק …
• ביצה ל ע"ב · ה ורבי שמעון מתיר? והא קא סתר אהלא! אמר רב נחמן בר יצחק: …
• ביצה מ ע"א · יז ומי אית ליה לרבי מוקצה? והא בעא מיניה רבי שמעון בר רבי …

הלכה טו אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנו אסור להתחיל בו …

• שבת קכו ע"ב · יא מתני׳ מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים, …
• שבת קכו ע"ב · טז אמר רב חסדא: ארבע מחמש, (איכא דאמרי: ארבע מאוצר קטן) וחמש מאוצר …
• שבת קכז ע"א · א כדאמרי אינשי, ואי בעי אפילו טובא נמי מפנין. ומאי ״אבל לא את …
• שבת קכז ע"א · ב תנו רבנן: אין מתחילין באוצר תחילה, אבל עושה בו שביל כדי שיכנס …
• שבת קכז ע"א · ג תנו רבנן: תבואה צבורה, בזמן שהתחיל בה מערב שבת — מותר להסתפק …
• שבת קכז ע"א · י ורב יוסף אמר רבי הושעיא: פעם אחת הלך רבי חייא למקום אחד …
• שבת קכז ע"א · יב תא שמע: ועימר רבי. ולטעמיך, רבי בדנפשיה עימר?! אלא צוה ועימר, ולעולם …
• ביצה ל ע"א · יג איכא דמתני לה אסיפא: אבל לא בעצים שבמוקצה. אמר רב כהנא: זאת …
• ביצה לה ע"ב · יג תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב. עד כמה? אמר רבי זירא …
• ביצה לו ע"א · א התם תנן ״אבל לא את האוצר״, ואמר שמואל: מאי ״אבל לא את …

הלכה טז כל שהוא ראוי למאכל בהמה וחיה ועוף המצויין מטלטלין אותו בשבת. כיצד מטלטלין את …

• שבת קכח ע"א · ד ולא את הלוף. תנו רבנן: מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים, …
• שבת קכח ע"א · ו אמר אמימר: והוא דאית ליה נעמיות. אמר רב אשי לאמימר: אלא דקאמר …
• שבת קכח ע"א · כ תנו רבנן: דג מליח — מותר לטלטלו, דג תפל — אסור לטלטלו. …
• שבת קכח ע"א · כא תנו רבנן: מטלטלין את העצמות מפני שהוא מאכל לכלבים.
• שבת קמ ע"ב · ב אמר רב חסדא: האי כישתא דירקא, אי חזיא למאכל בהמה — שרי …
• שבת קמג ע"א · ג מתני׳ בית שמאי אומרים: מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין. ובית הלל אומרים: …
• שבת קמג ע"א · יא הני גרעינין דתמרי ארמייתא שרו לטלטולינהו, הואיל וחזיין אגב אמן. ודפרסייתא — …
• שבת קמג ע"א · יד רב ששת זריק להו בלישניה. רב פפא זריק להו אחורי המטה. אמרו …
• ביצה ב ע"א · ח ומי אמר רב נחמן הכי? והתנן: בית שמאי אומרים: מגביהין מעל השלחן …
• בבא מציעא קיג ע"ב · יג רבן שמעון בן גמליאל, דתנן: לא את הלוף ולא את החרדל. רבן …

הלכה יז אין מטלטלין שברי זכוכית אף על פי שהן מאכל לנעמיות. ולא חבילי זמורות אף …

• שבת קכח ע"א · ד ולא את הלוף. תנו רבנן: מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים, …
• שבת קכח ע"א · ו אמר אמימר: והוא דאית ליה נעמיות. אמר רב אשי לאמימר: אלא דקאמר …

הלכה יח חבילי קש וחבילי זרדין אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין …

• שבת קכח ע"א · יא חבילי קש וחבילי כו׳. תנו רבנן: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, …
• שבת קכח ע"א · יב חבילי סיאה אזוב וקורנית, הכניסן לעצים — אין מסתפק מהן בשבת, למאכל …
• שבת קכח ע"א · יג וקוטם ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי. ומולל ואוכל, ובלבד שלא ימלול …

הלכה יט אין גורפין מאכל מלפני הפטם בין באבוס של כלי בין באבוס של קרקע. ואין …

• שבת קמ ע"ב · כב תא שמע, דתניא: וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה — לא יסלקנו …
• שבת קמ ע"ב · כג אמר רב חסדא: מחלוקת באיבוס של קרקע, אבל באיבוס של כלי — …
• שבת קמ ע"ב · כה אמר אביי: אידי ואידי מקמי חמרא לקמי תורא — שקלינן, מקמי תורא …

הלכה כ אף על פי שאסור לטלטל את המת בשבת סכין אותו ומדיחין אותו ובלבד שלא …

• שבת קנא ע"א · יא מתני׳ עושין כל צרכי המת: סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו …
• שבת קנא ע"ב · א שימתין. קושרין את הלחי, לא שיעלה, אלא שלא יוסיף. וכן קורה שנשברה …

הלכה כא מת המוטל בחמה מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו. וכן אם נפלה דליקה בחצר …

• שבת ל ע"ב · ב שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא …
• שבת מג ע"ב · ז איתמר, מת המוטל בחמה. רב יהודה אמר שמואל: הופכו ממטה למטה. רב …
• שבת מג ע"ב · ח לימא כתנאי: אין מצילין את המת מפני הדליקה. אמר רבי יהודה בן …
• שבת מד ע"א · א אי לא שרית ליה, אתי לכבויי. אמר רבי יהודה בן שילא אמר …
• שבת קמב ע"ב · טו אמר מר זוטרא: הלכתא ככל הני שמעתתא בשוכח. רב אשי אמר: אפילו …
• יומא פה ע"א · ח ואם מת יניחוהו. הא נמי פשיטא? לא צריכא, לרבי יהודה בן לקיש. …

הלכה כב היה מוטל בחמה ואין להם מקום לטלטלו או שלא רצו להזיזו ממקומו באין שני …

• שבת מג ע"ב · ו מאי היא? — דאמר רב שמואל בר יהודה, וכן תנא שילא מרי: …

הלכה כג מת שהסריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים והם מתבזים ממנו מותר להוציאו לכרמלית. גדול …

• שבת צד ע"ב · ב ההוא שכבא דהוה בדרוקרת, שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר …

הלכה א היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. מקום …

• עירובין יז ע"ב · י דתני רבי חייא: לוקין על עירובי תחומין דבר תורה.
• סוטה ל ע"ב · י במאי קא מיפלגי? מר סבר: תחומין דאורייתא, ומר סבר: דרבנן.

הלכה ב נמצאת למד שמותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה אפילו היתה כנינוה. בין …

• עירובין מט ע"ב · ז אם אינו מכיר, או שאינו בקי בהלכה, ואמר ״שביתתי במקומי״ — זכה …
• עירובין מט ע"ב · ח עגולות, דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס, וחכמים אומרים: מרובעות, כטבלא מרובעת, כדי …

הלכה ג המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים כגון שקפץ על גבי עמודים שגבוהין עשרה ואין …

• עירובין מג ע"ב · ח האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין, ולחומרא.

הלכה ד מי ששבת בדיר שבמדבר או בסהר או במערה וכיוצא בהן מרשות היחיד מהלך את …

• עירובין טו ע"א · י תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית …
• עירובין מב ע"א · ז אמר רב נחמן אמר שמואל: היה מהלך ואינו יודע תחום שבת, מהלך …
• עירובין מה ע"א · כד מתני׳ מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה — יש לו אלפים אמה …
• סוכה כה ע"א · ג תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה, והוא מארבע אמות עד בית …

הלכה ה המהלך אלפים אמה שיש לו להלך ושלמה מדתו בתוך דיר או סהר או מערה …

• עירובין מב ע"ב · ג אמר רב הונא: היה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי חצר — אין …

הלכה ח מי שכלתה מדתו בחצי העיר אף על פי שאינו מהלך אלא עד סוף מדתו …

• עירובין מב ע"א · ח ואמר רב נחמן אמר שמואל: שבת בבקעה, והקיפוה נכרים מחיצה בשבת — …
• עירובין מב ע"ב · א היה מודד ובא, וכלתה מדתו בחצי העיר — מותר לטלטל בכל העיר …
• עירובין ס ע"ב · ט וכדרבי אידי, דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי: היה מודד …

הלכה ט מי שהיה בא בדרך ליכנס למדינה בין שהיה בא בים בין שהיה בא בחרבה. …

• עירובין מה ע"א · כא רבי יהודה אומר: יכנס. אמר רבי יהודה: מעשה היה ונכנס רבי טרפון …
• עירובין נ ע"ב · ו תניא כוותיה דרב: מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או …

הלכה יא מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס שהד' אמות שיש לו לאדם …

• עירובין נב ע"ב · ו מתני׳ מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס. רבי אליעזר …
• עירובין נב ע"ב · ח והתניא: רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום — יכנס! הא …
• עירובין נב ע"ב · יג מתני׳ מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס. רבי שמעון …

הלכה יב מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעתו כגון שהוציאוהו נכרים או רוח רעה או ששגג …

• עירובין מא ע"ב · ו מתני׳ מי שהוציאוהו נכרים, או רוח רעה — אין לו אלא ארבע …
• עירובין מא ע"ב · ח הוליכוהו לעיר אחרת, נתנוהו בדיר או בסהר, רבן גמליאל ורבי אלעזר בן …
• עירובין מא ע"ב · כא אלא אימא: חזר לדעת — אין לו אלא ארבע אמות.

הלכה יג יצא חוץ לתחום לדעת אף על פי שחזר שלא לדעת כגון שהחזירוהו נכרים או …

• עירובין מא ע"ב · ט מעשה שבאו מפלנדרסין, והפליגה ספינתם בים. רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה …
• עירובין מא ע"ב · כג אלא אימא, יצא לדעת והחזירוהו נכרים — אין לו אלא ארבע אמות.
• עירובין מא ע"ב · כה מהו דתימא, לצדדין קתני: מי שהוציאוהו נכרים וחזר לדעת — אין לו …

הלכה יד מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת והוקף במחיצה בשבת יש לו להלך כל אותה …

• עירובין מג ע"ב · יז אמר לו: עשה לו מחיצה של בני אדם, ויכנס.

הלכה טו כל מי שאין לו לזוז ממקומו אלא בתוך ארבע אמות אם נצרך לנקביו הרי …

• עירובין מא ע"ב · כו בעו מיניה מרבה: הוצרך לנקביו מהו? אמר להם: גדול כבוד הבריות שדוחה …
• עירובין מא ע"ב · כז אמרי נהרדעי: אי פיקח הוא עייל לתחומא, וכיון דעל — על.

הלכה טז כל מי שיצא ברשות בית דין כגון העדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה וכיוצא …

• ראש השנה כג ע"ב · ז בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין רבן גמליאל הזקן שיהו …
• ראש השנה כג ע"ב · ח ולא אלו בלבד, אלא אף חכמה הבאה ליילד, והבא להציל מן הדליקה …

הלכה יז היה יוצא ברשות ואמרו לו והוא הולך בדרך כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות יש …

• עירובין מד ע"ב · ח מתני׳ מי שיצא ברשות, ואמרו לו: ״כבר נעשה מעשה״ — יש לו …
• עירובין מד ע"ב · יב רב שימי בר חייא אמר, הכי קאמר: אם היו תחומין שנתנו לו …
• עירובין מה ע"א · ז התקין רבן גמליאל הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח. ולא אלו …
• עירובין מה ע"א · ט אמר רב [יהודה אמר רב]: שחוזרין בכלי זיין למקומן, כדתניא: בראשונה היו …
• עירובין מה ע"א · יא רב נחמן בר יצחק אמר: לא קשיא. כאן — שנצחו ישראל את …

הלכה א כל בית דירה שהוא יוצא מן המדינה אם היה בינו ובין המדינה שבעים אמה …

• עירובין נז ע"א · יא מתני׳ נותנין קרפף לעיר, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף …

הלכה ב היה בית זה קרוב למדינה בשבעים אמה ובית שני קרוב לבית ראשון בשבעים אמה …

• סוכה ג ע"ב · ח ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות. דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. …

הלכה ג וכן בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזנין ובית עבודת כוכבים ומזלות שיש בו …

• עירובין כ ע"ב · יב אמר ליה, תניתוה: ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה. מאי לאו …

הלכה ד ואלו שאין מצטרפין עמה. שתי מחיצות שאין עליהן תקרה אף על פי שדרין ביניהן. …

• עירובין נה ע"ב · ז היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים כו׳. מאי גדודיות? אמר רב יהודה: …
• עירובין נה ע"ב · ח איבעיא להו: שתי מחיצות ויש עליהן תקרה, מהו? תא שמע, אלו שמתעברין …
• עירובין נה ע"ב · י קתני מיהת: נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך. מאי לאו דאיכא תקרה! …
• עירובין נה ע"ב · יב ומערה אין מתעברת עמה, והתני רבי חייא: מערה מתעברת עמה! אמר אביי: …

הלכה ה היו שתי עיירות זו סמוכה לזו אם יש ביניהן מאה וארבעים ואחת ושליש כדי …

• עירובין כו ע"א · ב למחר איתיביה רבינא לרבא: עיר חדשה מודדין לה מישיבתה, וישנה מחומתה.
• עירובין נה ע"א · יא ומי אמר רב הונא הכי, והאמר רב הונא: חומת העיר שנפרצה — …
• עירובין נה ע"א · יב אמר רבה בר עולא, לא קשיא: כאן — ברוח אחת, כאן — …
• עירובין נז ע"א · יד וחכמים אומרים לא אמרו וכו׳. איתמר, רב הונא אמר: נותנין קרפף לזו …
• עירובין נז ע"ב · ו אמר לך רב הונא: הא אתמר עלה, אמר רבה אמר רב אידי …
• עירובין נז ע"ב · ז אמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לאמצעי? אמר ליה: אלפים …
• עירובין נז ע"ב · י ואמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לחיצון? כמה יהא?! מאי …

הלכה ו עיר שהיתה ארוכה או מרובעת הואיל ויש לה ארבע זויות שוות מניחין אותה כמות …

• עירובין נב ע"ב · טז מתני׳ כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום נכנס פגום …
• עירובין נה ע"א · ד תנו רבנן: כיצד מעברין את הערים? ארוכה — כמות שהיא. עגולה — …
• עירובין נה ע"א · ו אמר מר: ארוכה כמות שהיא. פשיטא! לא צריכא, דאריכא וקטינא, מהו דתימא: …
• עירובין נו ע"ב · א תנו רבנן: המרבע את העיר, עושה אותה כמין טבלא מרובעת. וחוזר ומרבע …

הלכה ז וכן אם היתה העיר משולשת או שיש לה צלעות רבות מרבעין אותה ואחר כך …

• עירובין נו ע"א · ד תנו רבנן: בא לרבעה — מרבעה בריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם …
• עירובין נו ע"ב · א תנו רבנן: המרבע את העיר, עושה אותה כמין טבלא מרובעת. וחוזר ומרבע …

הלכה ח היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחד רואין אותה כאילו היא כלה רחבה. היתה …

• עירובין נה ע"א · ד תנו רבנן: כיצד מעברין את הערים? ארוכה — כמות שהיא. עגולה — …
• עירובין נה ע"א · י היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם, רואין אותה כאילו היא מלאה …
• עירובין נה ע"ב · ה וכמה הוי בין יתר לקשת? רבה בר רב הונא אמר: אלפים אמה, …

הלכה ט עיר שיושבת על שפת הנחל, אם יש לפניה דקה רוחב ארבע אמות על שפת …

• עירובין סא ע"א · ט אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: עיר שיושבת …
• עירובין סא ע"א · י אמר ליה אביי: דקה ארבע אמות אמרת לן עלה. מאי שנא מכל …

הלכה י יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן. ואם יש שם שלש חצרות של …

• עירובין נה ע"ב · יד אמר רב הונא: יושבי צריפין, אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן.
• עירובין נה ע"ב · יח אמר רב חיננא בר רב כהנא אמר רב אשי: אם יש שם …

הלכה יא אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר ובחבל של פשתן …

• עירובין נז ע"ב · טו מתני׳ אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יותר. …
• עירובין נז ע"ב · טז היה מודד והגיע לגיא או לגדר, מבליעו, וחוזר למדתו. הגיע להר, מבליעו …
• עירובין נח ע"א · יא של מגג לפרה, דתנן: כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה. של …

הלכה יב במה דברים אמורים שהיה חוט המשקולת יורד כנגדו שאי אפשר להשתמש בו. אבל אם …

• עירובין נח ע"א · יב היה מודד והגיע. מדתני: ״חוזר למידתו״, מכלל דאם אינו יכול להבליעו — …
• עירובין נח ע"א · טז אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד …

הלכה יג היה גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד. היה גיא רחב מחמשים שאינו יכול להבליעו …

• עירובין נח ע"א · יב היה מודד והגיע. מדתני: ״חוזר למידתו״, מכלל דאם אינו יכול להבליעו — …
• עירובין נח ע"א · טז אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד …

הלכה טו הגיע להר אם היה הר מתלקט ממנו גבוה עשרה טפחים באורך חמש אמות מבליעו …

• עירובין נח ע"ב · ח רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא. אמר רבא: לא שנו אלא …
• עירובין נח ע"ב · י אם אינו יכול להבליעו. תנו רבנן: כיצד מקדרין, תחתון כנגד לבו, עליון …

הלכה טז כיצד מקדרין בהרים או בגיאיות שאינו יכול להבליען. אוחזין שנים חבל של ארבע אמות …

• עירובין נח ע"ב · ח רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא. אמר רבא: לא שנו אלא …
• עירובין נח ע"ב · י אם אינו יכול להבליעו. תנו רבנן: כיצד מקדרין, תחתון כנגד לבו, עליון …

הלכה יז אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מדת הקרקע. היו לנו תחומי …

• עירובין נח ע"ב · יב מתני׳ אין מודדין אלא מן המומחה. ריבה למקום אחד, ומיעט למקום אחר …
• עירובין נט ע"א · א גמ׳ למקום שריבה אין, למקום שמיעט לא? אימא: אף למקום שריבה.
• עירובין נט ע"א · ב ריבה לאחד ומיעט לאחד כו׳. הא תו למה לי? היינו הך! הכי …
• עירובין נט ע"א · ג אמר אביי: ובלבד שלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא.

הלכה יט אפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום השבת. ונאמן הגדול לומר זכור …

• עירובין נח ע"ב · יג ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת, שלא אמרו …
• כתובות כח ע"ב · ז ועד כאן היינו באין בשבת. קסבר: תחומין דרבנן.

הלכה א מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת …

• פסחים קו ע"א · ז הכי קאמר: ״זכור את יום השבת לקדשו״ — זוכרהו על היין בכניסתו, …
• שבועות כ ע"ב · י בשלמא התם בדיבור אחד נאמרו, כדרב אדא בר אהבה – דאמר רב …